רוברט באד דווייר

רוברט באד דווייר (באנגלית: Robert Budd Dwyer; ‏ 21 בנובמבר 1939 - 22 בינואר 1987) היה פוליטיקאי אמריקני במדינת פנסילבניה. שימש בין השנים 1971–1981 כחבר רפובליקני בסנאט של מדינת פנסילבניה בה ייצג את מחוז מספר 50. משנת 1981 שימש כגזבר מדינת פנסילבניה. בתפקיד זה שירת עד להתאבדותו בינואר 1987 בעקבות הרשעתו בקבלת שוחד שנה קודם לכן. דווייר כינס מסיבת עיתונאים שבסופה ירה בעצמו למוות למול העיתונאים שנכחו במקום בעזרת אקדח. התאבדותו של דווייר שודרה בטלוויזיה בהמשך אותו היום ברחבי פנסילבניה וכן בתחנות טלוויזיה רבות ברחבי העולם.

קריירה מוקדמת והרשעה בשוחד

דווייר סיים את לימודיו בקולג' בעיר מידוויל שבפנסילבניה והשלים תואר בחינוך. בהמשך שימש כמורה למדעי החברה ואימן את קבוצת הפוטבול של תיכון קיימברידג' ספרינגס. הוא הצטרף למפלגה הרפובליקנית ובהמשך נבחר לייצג מטעמה את מחוז מספר 6 בבית הנבחרים של פנסילבניה וכיהן בתפקיד זה כ-5 שנים עד 1970. משנת 1971 עד לשנת 1981 כיהן כסנאטור בסנאט של מדינת פנסילבניה מטעם מחוז מספר 50. בשנת 1981 נבחר ומונה לגזבר המדינה, תפקיד שמילא עד להתאבדותו בינואר 1987.

בתחילת שנות ה-80, גילתה מדינת פנסילבניה שעובדי ממשלהּ שילמו מיסים פדרליים מעבר לנדרש וזאת בשל טעות בניכוי המס. משרדי רואי חשבון רבים התחרו על חוזה בשווי 4.7 מיליון דולרים הנוגע לניהול הפיצויים עבור כל עובד. בחוזה זכה לבסוף משרד רואי חשבון מקליפורניה- CTA ‏(Computer Technology Associates) בבעלותו של ג'ון טורקואטו ג'וניור. לאחר זכיית CTA במכרז קיבל לידיו מושל פנסילבניה דאז דיק ת'ורנברג מזכר אנונימי המאשים את דווייר, שכיהן כגזבר המדינה באותה העת, בקבלת שוחד מ-CTA בתמורה להטיית המכרז על החוזה לטובתם. עקב כך פתח התובע הכללי של ארצות הברית בחקירת ההאשמות שהועלו כנגדו וכן כנגד טורקואטו, וויליאם סמית' (פרקליטו של טורקואטו), אשתו של סמית' ובוב אשר. במשפט שנערך טורקואטו וסמית' העידו כנגד דווייר ואשר. בסרט דוקומנטרי משנת 2010 שעסק בהתאבדותו של דווייר הודה סמית' כי מסר עדות שקר על מנת לקבל הקלה בעונשו. לדווייר הוצעה עסקת טיעון שבה יודה באשמת קבלת שוחד מדרגה ראשונה (שעונשה עד 5 שנות מאסר), התפטרות מתפקידו כגזבר המדינה ושיתוף פעולה מלא עם החקירה אך הוא סירב וטען שהוא חף מפשע והופלל, גם לאחר הרשעתו. ב-18 בדצמבר 1986, הורשע דווייר בקבלת שוחד בסך 300,000 דולרים. הוא פנה לנשיא המכהן באותה העת רונלד רייגן בבקשת חנינה. על אף הרשעתו הורשה על פי חוק להמשיך את תפקידו כגזבר המדינה עד לקבלת גזר הדין בעניינו שהיה צפוי להינתן ב-23 בינואר 1987. העונש המרבי שיכל להינתן לדווייר היה עד 55 שנות מאסר בפועל ו-300,000 דולרים קנס. פרשת השוחד ידועה בכינוי "The CTA Scandal".

התאבדות פומבית

ב-22 בינואר 1987, יום לפני קבלת גזר דינו, ערך דווייר מסיבת עיתונאים בבירת פנסילבניה, האריסבורג, בה הניחו כי יכריז על התפטרותו מתפקידו. דווייר הקריא בפני העיתונאים נאום שהכין מראש בו הוא טוען לחפותו. בנוסף הוא העלה האשמות כנגד מערכת המשפט הפלילי והביע חרטה על כך שהצביע בעד החלת עונש מוות כחלק מתפקידו בסנאט של פנסילבניה. במהלך נאומו היה דווייר נסער ולחוץ וכשהגיע לעמוד האחרון עצר מנאומו וציין בפני מזכירו כי הכין מספר עותקים לנאום שזה עתה נשא עבור העיתונאים. לאחר מכן המשיך בנאומו בו הודה לאלוקים על 47 שנות חייו ומשפחתו. לפני הפסקה האחרונה בנאום עצר דווייר מקריאת הטקסט וקרא לאנשי ציוותו להם מסר 3 מעטפות. הראשונה הכילה מכתב התאבדות שיועד לאשתו, השנייה הכילה כרטיס תורם איברים ומסמכים נלווים והשלישית הכילה מכתב למושל פנסילבניה הטרי בוב קייסי.
לאחר מכן, הוציא דווייר מתיקו הפתוח שהיה על השולחן מעטפה חומה שהכילה אקדח מגנום 357. של חברת סמית' וסון מודל 27. בעודו מחזיק באקדח ביקש מקהל העיתונאים לעזוב את המקום אם הם חושבים שהתאבדותו עשויה לגרום להם אי-נוחות. אחדים מהנוכחים התחננו לדווייר להניח את האקדח בעוד אחרים רצו לקרוא לעזרה. יש שרצו לעצור אותו פזית אך דווייר הזהיר אותם לא להתקרב. בעוד העיתונאים מנסים לשכנעו לשקול מחדש את פעולותיו דווייר כיוון את האקדח אל פניו, פתח את פיו, הכניס את האקדח ולחץ על ההדק. הכדור יצא מצדו העליון של ראשו בעוד זרם דם רב קולח מראשו ומאפו. הוא התמוטט במקום אך מותו נקבע רק בהמשך היום בשעה 11:31. דווייר נקבר בבית הקברות של בלומינג וואלי, פנסילבניה.

אירוע התאבדותו של דווייר תועד במלואו על ידי מצלמות הווידאו של העיתונאים שנכחו במקום. לאחר האירוע, תחנות טלוויזיה רבות בפנסילבניה היו צריכות להחליט האם להראות את צילום הווידאו במלואו לקהל הצופים בחדשות אותו היום או לחתוך את קטע ההתאבדות מסרט הווידאו. רבות מתחנות הטלוויזיה בחרו להקפיא את הצילום לפני יריית האקדח עצמה. שתי תחנות הקפיאו את הצילום אך לא את הקול כך שנשמעו יריית האקדח והמולת הקהל שבאה לאחריה. תחנות בודדות בלבד שידרו את הצילום הקשה במלואו. תחנות טלוויזיה המשדרות ברחבי ארצות הברית עצרו את הצילום לפני יריית האקדח או לא שידרו את הצילום כלל. במהדורת מבט הישראלית שודר הקטע עד לפני יריית האקדח. כיום ניתן למצוא הן את סרטון הווידאו המצונזר והן את סרטון הווידאו המלא באינטרנט.

לאחר מותו

אלמנתו של דווייר, ג'ואנה, קיבלה לידה לאחר מותו גמלת שאירים בסך של 1.28 מיליון דולרים. לאחר כשנה, עברה היא יחד עם בנה רוברט וביתה דיין מביתם לטמפה, אריזונה. שם התגוררה עד יום מותה בגיל 70 בשנת 2009. היא נקברה לצידו של בעלה בבית הקברות של בלומינג וואלי, פנסילבניה.

לאורך השנים מאז המקרה, מספר להקות כתבו שירים אודות דווייר והתאבדותו וחלקן אף כללו קטעי קול מסרטון הווידאו. בשנת 2010 יצא לאקרנים סרט תיעודי באורך של 76 דקות אודות דווייר והתאבדותו בשם 'אדם הגון: חייו של ר. באד דווייר' (באנגלית: Honest Man: The Life of R. Budd Dwyer). הסרט כולל ראיונות עם משפחתו, חבריו, קולגות ואנשי מפתח בפרשה ביניהם וויליאם סמית' שהודה בסרט כי מסר עדות שקר על מנת לקבל הקלה בעונשו.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רוברט באד דווייר בוויקישיתוף

• Honest Man: The Life of R. Budd Dwyer (אנגלית) אתר הסרט התיעודי אודות דווייר
• Honest Man: The Life of R. Budd Dwyer (אנגלית) דף הסרט התיעודי אודות דווייר באתר IMDb
• סרטון נאומו המצונזר של דוויר (אנגלית, אינו מכיל תוכן קשה לצפייה) באתר YouTube
• נאומו של דווייר (אנגלית) מתוך אתר הסרט התיעודי

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

25868574רוברט באד דווייר