רבי שלמה הכהן גאון (השני)

רבי שלמה בן אליהו הכהן גאון או רבי שלמה גאון (השני),^[1] כיהן כראש ישיבת גאון יעקב.

משפחתו

רבי שלמה היה השתייך למשפחה של כהנים שמיוחסים לתנא רבי אלעזר בן עזריה.^[2] היה בנו של רבי אליהו הכהן בן שלמה הכהן ("שלמה הראשון"), ואחיו של רבי אביתר גאון בעל מגילת אביתר, בנו היה רבי מצליח הכהן גאון. בגניזת קהיר נתגלה כתב יד^[3] שבו כותב בנו רבי מצליח את ייחוס המשפחה;

עקב הגעת מסע הצלב הראשון לארץ ישראל בשנת ד'תתנ"ט (1099) (והקמת ממלכת ירושלים), ברח רבי שלמה גאון עם בני הישבה לסוריה ("חדרך"), משם נמצא כתב יד משנת ד'תתע"ו (1116), שבו חותם "שלמה הכהן בר גאון נין שלמה גאון נכד אהרן קדוש ה'". הביטוי "אהרן קדוש ה'" מכוון כלפי אהרן הכהן בן מאיר גאון^[^{דרוש מקור]}.

רב שלמה חיבר פיוט בשנת ד'תתל"ז (1076), בעת כישלון התקוממות נגד הסלג'וקים שבעקבותיה דבר נקמו באנשי ירושלים וטבחו בהם.^[4]

מכתב שלמה הכהן ראש ישיבת גאון יעקב אל אפרים החבר בן שמריה, מתוך גניזת קהיר, ספריית קיימברידג' T-S 13J31.7

^ רבי שלמה הראשון היה "רבי שלמה בן יהודה גאון", שהיה סבו
^ אוצר הגדולים כרך ב דף קנח ע"פ ספר סעדייאנא
^ https://etc.princeton.edu/genizaproject/index.php?a=document&id=572&token=אהרן
^ בשנת 1073 נכבשה ירושלים על ידי גדודים של סלג'וקים שחדרו לארץ מסוריה. העיר ככל הנראה נכנעה ללא קרב והטורקמנים השליטו משטר של טרור ומעשים של רצח ושוד היו עניין שכיח, ניסיון התקוממות של תושבי העיר בשנת 1077 נכשל והסלג'וקים טבחו בנכבדי ירושלים.