רבי צבי יעקב אופנהיים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

רבי צבי יעקב אופנהיים (ה'תרי"ד, 1854כ"ז בשבט ה'תרפ"ו, 11 בפברואר 1926) היה רבה של קלם שבליטא, וממייסדי ישיבת טלז.

ביוגרפיה

נולד בשנת ה'תרי"ד לאביו, הרב מיכאל יצחק, בכפר הקטן יאקובסדורף (עכשיו יוקובאוואס (ליט'), מחוז משנה קרטינגה, ליטא). עוד משחר ילדותו בלט בו כשרון יוצא דופן, ובגיל תשע כבר למד גמרא בעיון בכוחות עצמו. הוא היה יתום, וקרובי משפחתו שלחו אותו לטרישיק, שבה למד עם הרב המקומי, הרב לוי שפירא, בנו של הרב אריה לייב שפירא מקובנה. רבו זה מביא בספרו בית לוי חידושי תורה ממנו שנאמרו כשהיה כבן אחת עשרה[1].

בהמשך עבר ללמוד אצל הרב יוסף רוזין, שהיה אז רבה הראשי של טלז. בעת שהיה הרב אופנהיים בטלז, עוד כשהיה בחור צעיר, היה ידוע כבר כתלמיד חכם גדול, והרב שמחה זיסל זיו מינה אותו לראש ישיבת המוסר. לאחר כמה שנים, חזר לטלז ולימד תלמוד לתלמידים בקבוצה שבה הוא עצמו למד פעם.

בשנת ה'תרמ"ב התמנה לרב בציטביאן[2].

בשנת ה'תרמ"ג, הרב אליעזר גורדון ויתר על רבנות קלם ולאחר תקופה קצרה בסלבודקה, התמנה לרב בטלז. באמצעות התערבותו של הרב גורדון, התמנה הרב אופנהיים לרב החדש של קלם, בהיותו בן עשרים ותשע.

הרב אופנהיים כיהן כרב בקלם במשך ארבעים ושלוש שנים עד לפטירתו ביום חמישי, כ"ז בשבט ה'תרפ"ו, בהיותו בן 72.

בקלם היה אב"ד, ומחמת טרדת הרבים לא יכול למסור שיעורים בימות החול, והיה מוסר שיעורים בשבת לפני הבחורים, א' בליל שבת קודם שיאיר היום וא' לאחר שהאיר היום. מלבד שהיה שוקד על עלותם והשתגשגותם בתורה, שהיא היתה חיי רוחו, היה להם גם כאב רחום למלא מחסוריהם החומריים ולישא בעול אתם בלי להתחשב עם יכולתו כלל.

וכה התנהג עם כל אדם בכל ימי חלדו, וברוחב ליבו הטהורה, המלאה אהבה לאין סוף לזולתו, הטיב לרחוק ולקרוב בכל נפשו ומאודו. וכה נמשכו ימי חייו בשלשלת ארוכה של מסירת נפש לכל איש, וכמעט שלא היה דוגמתו באצילות רוחו ועדינות הנפש וטוהר התכונות. בענוות חן ובצהלת פנים קבל את פני כל איש ואיש, מקרוב ומרחוק, ומה גם את פני נענה ונדכה שבאור פניו החיהו (מתוך הקדמה לספרו צבי גאון יעקב)

בתו נישאה לרב משה בנימין טומשוב, עורך כתב העת יגדיל תורה, ורב בארצות הברית. בת נוספת נישאה לרב קלמן ביינעשאוויץ, שמלא מקום חותנו ברבנות[3],בת נוספת נישאה לרבי ישראל יהושע סגל שהיה רב בוורנה בטרישקי ובציטביאן[4].

כתב ספר בשם צבי גאון יעקב ובו למעלה מחמישים סימנים בסוגיות החמורות שבש"ס ועוד הערות לכמה מסכתות.

תלמידו, הרב אליהו מאיר פיוועלזאהן, אב"ד דקופישוק.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בספר שנות דור ודור כרך ה' ירושלים תשס"ז עמוד תל"ב, העיר על כך שכנראה הכוונה לדברים שהובאו בספרו של רבי לוי שפירא 'בית לוי' סימן מ"ב ונכתבו בשנת תר"ל, ולפי זה יוצא שרבי צבי יעקב נולד בשנת תרי"ט וזה בניגוד למה שעולה ממקומות אחרים, ומוכיח שם שזה לא יתכן וכנראה שהדברים לא מדוייקים ולא היה בן אחת עשרה באותו זמן.
  2. ^ יהדות ליטא כרך ג', תשכ"ז, עמ' 342
  3. ^ הקדמה לספרו צבי גאון יעקב
  4. ^ יהדות ליטא כרך ג', תשכ"ז, עמ' 300 317 342
ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0