רבי אפרים אליעזר צבי הירש חרלפ
| לידה | טיקטין |
|---|---|
| מקום פעילות | מזריטש, גאנינדז, ראיגרד, שצוצין, ביזון, סאכטשוב |
| תחומי עיסוק | אב בית הדין |
| בני דורו | היהודי הקדוש מפשיסחא, החוזה מלובלין |
| חיבוריו | הוד תהלה, מגדנות אליעזר, עטרת צבי |
הרב אפרים אליעזר צבי חרל"פ היה מגדולי היהדות באמצע המאה ה-19 בפולין, אב בית הדין בעיר מזריטש בפולין, וקהילות נוספות בסביבה.
ביוגרפיה
נולד בעיר טיקטין לר' זאב, ולכן נקרא גם 'טיקטינר'. [1], בעיירה זו התגוררו בני המשפחה כבר משנת 1650 לערך[2]. חיבר את הספרים 'הוד תהלה', 'מגדנות אליעזר' ו'עטרת צבי' ועוד. היה קרוב ל"ה"יהודי הקדוש" מפשיסחא והחוזה מלובלין ש"לא זזו מלחבבו" [3]. נפטר ה' אלול תר"ט. כיהן כרב במספר ערים ביניהן גאנינדז[4], ראיגרד[5], שצוצין[6], ביזון[7](1827), וסאכטשוב[8]. אם כי לא ברור סדר כהונתו בערים אלה. בשנת 1833 התמנה כאב בית הדין במזריטש עמד בקשרים עם גדולי הדור ביניהם הגיסים רבי יוסף שאול נתנזון ורבי מרדכי זאב איטינגא, הרב רבי שמחה בונים מפשיסחא ורבי יעקב יצחק מפשיסחא. אף על פי שהיה מתנגד לחסידות זכה לכבוד והערכה גם מצד רבי מנחם מנדל מורגנשטרן (1859 – 1777). בביקוריו בלובלין נהג לסור לחוזה מלובלין והיה בן בית אצלו.
ידוע מכתבו נגד החסידות שהובא על ידי ההיסטוריון דובנוב בספריו[9].
על אף שהיה מתנגד חריף לחסידות, לא נמנע מקשרים תורניים, בעיקר עם ענף החסידות שהדגישו למדנות כמו חסידות פשיסחא וחסידות לובלין.
שני מאורעות גדולים בתולדות החסידות בראשית המאה ה-19 נקשרו גם אליו: החתונה הגדולה באוסטילה ופרשת הילד ממקווא.
חיבר ספרים רבים אך לא זכה להדפיס את כולם. הספר הראשון שפורסם הוא קונטרס העוסק בסוגית 'ריחא מילתא היא' שהוא רובו של הספר 'ריח ניחוח' ורשא ת"ר.
כן מצוין בהסכמות כי הוא סבל מליקוי בעיניו.
ביתו וספריו עלו באש בשרפה הגדולה שכילתה חלק גדול ממזריטש בשנת 1845. כמו כן, כתביו שהועברו לשמירה בבית הכנסת שגם הוא נשרף על תכולתו שם. דבר זה נגע לליבו עד שחלה ונפטר בה' אלול תר"ט (1849) ונקבר במזריטש.
אשתו השנייה שרה בת יהודה, אם ילדיו, נפטרה לפניו בכ"ו אייר תר"ד (1844) ונקברה במזריטש. הייתה לו אישה ראשונה בשם הינדה דימנט ממנה לא היו לו צאצאים.
כתבי ידו שנשתמרו מהשריפה עברו לבנו בכורו זאב יהודה שהוסיף עליהם הגהות. זאב יהודה עלה לארץ ישראל ונפטר ללא צאצאים. השאיר את כתבי היד במזריץ אצל מרדכי חיים לייב בן פנחס אליעזר פינקלטאב.( על פי הקדמה לספר דברי חפץ של אחיו).
אחיו יצחק חרל"פ נישא לבת דודתו חיה בת יהודה לייב חרלפ שהיה רב העיר מריאמפול, והם שעלו לארץ בשנת התר"י, מייד אחרי פטירתו, מהעיר ווילקאוישק בפלך סובאלק בצפון פולין (היום זה נמצא בליטא) והיו המייסדים של משפחת חרלפ בארץ ישראל.
אחיו רבי משה אריה חרל"פ (רבי משה טאפעלאנער)כיהן כאב בית דין בעיר טרעסטינא וחיבר את הספר 'דברי חפץ'.
על פי דברי המליצי אש בערכו, היה רבי אליעזר צבי חרל"פ גיסו של הגאונים בעלי מפרשי הים, ולפי זה היה חתנו של רבי יצחק אהרן איטינגא מלבוב (חותן השו"מ ואבי הרמ"ז איטינגא) .דבר שלכאורה אין לו שחר, וכבר העירו ע"ז בקובץ "הדרום".
אפרים אליעזר צבי חרל"פ מצוטט על ידי החפץ חיים בביאור הלכה הלכות תפילין של ראש. ובספרים נוספים של החפץ חיים.
צאצאיו
- בנו בכורו ר' זאב וואלף. עלה לארץ ישראל ונפטר שם ערירי [10].
- בנו ר' ישראל אברהם.
- בתו חוה דינה אשת ר' אפרים פישל וואלפיש מורשה - נפ' תרס"ט בורשה, ומציבתה קיימת בבית הקברות בורשה.
- בנו ר' יוסף שלמה חרל"פ מורשה - נפטר בשנת תר"ס בווארשא ומצבתו קיימת בבית הקברות היהודי בורשה. אפרים חרלפ ממיסדי רחובות הוא מצאצאיו.
חיבוריו
- שו"ת עטרת צבי
- הוד תהילה על הלכות חנוכה
- מגדנות אליעזר על התורה ודרשות
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ על פי פנקס קהילת טיקטין שיצא בהוצאת האקדמיה הישראלית למדעים
- ^ על פי אזכורם בפנקס הקהילה
- ^ מדברי רבי ר' בונם מפרשיסחא במכתבו
- ^ מוזכרת בספרו עטרת צבי, דף י"ט, תשובה שכתב ב"כ״ט אדר הראשון תקפ״ג לפ״ק גאנינדז". Goniadz העיר נמצאת כ-50 קילומטר מצפון לביאליסטוק ולטיקטין.
- ^ Rajgród, צפונה לגאננידז כ-50 קילומטר, בצידו השני של פארק Narodowy.
- ^ 50 קילומטר מדרום מערב לראיגראד, על כביש 61,Szczuczyn
- ^ מדרום למזריטש, אולי Bizon Cerkwica - מצפון מערב לוורשה, קרוב לים הבלטי, אין עדות על יישוב יהודי שם
- ^ Sochaczew, כ-100 קילומטר ממערב לוורשה. לכאורה הרחק ממרכז פעילותו בפודוליה, דרום מזרח פולין,
- ^ ש. דובנוב, ׳תולדות החסידות. ת״א תר״ץ, עמוד 380 .
- ^ מדברי המעתיק ספר מגדנות אליעזר
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה
שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ]