רבי אליעזר דבוסקין
| לידה |
ה'תרמ"ב צ'צ'רסק |
|---|---|
| פטירה |
ג' בתשרי ה'תש"ב (בגיל 59 בערך) חרסון, אוקריינה |
| מקום פעילות | קמיאי, הומל, חרסון |
| השתייכות | חסידות חב"ד |
| תחומי עיסוק | רבנות |
| תפקידים נוספים | רב קמיאקי וראש ישיבת תומכי תמימים, חרסון |
| רבותיו | רבי שלום דובער שניאורסון, רבי יוסף יצחק שניאורסון |
| בת זוג | טובה רבקה |
| אב | מאיר |
| אם | מלכה |
רבי אליעזר דבוסקין (כונה בשם רבי לייזר צ'רצ'סקער; ה'תרמ"ב-ה'תש"ב) היה רבה של קמיאי, וראש ישיבת תומכי תמימים שבחרסון.
ביוגרפיה
רבי לייזר נולד בשנת תרמ"ב בעיירה צ'צ'רסק לאמו מלכה ולהרב מאיר. בהיותו נער בגיל 15, נשלח לישיבת תומכי תמימים בלובביץ' עם הקמתה, ונמנה על ראשוני תלמידיה. כאשר נאלץ להתגייס לצבא הרוסי, ברכו רבי שלום דובער שניאורסון שבאם יסיים את כל הש"ס יזכה לפטור מהצבא וכך היה[1].
נשא את בתו של רבי אליעזר אפשטיין, רבה של העיירה קמיאי, טובה רבקה. לאחר פטירת חותנו, מונה לממלא מקומו ברבנות העיירה, וכרב העיר היה מקובל אף על קהילת ה"מתנגדים" לחסידות[2]. רבי לייזר היה ידוע כמחמיר גדול, ובין היתר הקפיד ככל האפשר שלא להצטלם[3].
בתחילת מלחמת העולם הראשונה, הוכרח לנדוד מביתו וגלה לעיר הומל. לאחר תקופה נשלח על ידי רבי שלום דובער שניאורסון לעיר חרסון שבאוקראינה, שם שימש כרב קהילת החסידים. עם בואו, ייסד את ישיבת תומכי תמימים בעיר, ושימש כמנהלה. באותן השנים, עם התפתחות פעולת תנועת ההשכלה באזור מגוריו, פעל רבי לייזר רבות בקרב הנערים היהודיים וקירבם לתורה. כאשר סיפרו לרבי שלום דובער שניאורסון על פועלו נגד תנועת ההשכלה, התבטא כי רבי לייזר כבש אותם ביושר ובאמת שלו[4].
בג' בתשרי, צום גדליה ה'תש"ב, נרצחו רבי לייזר ואשתו טובה על ידי הנאצים יחד עם קבוצת יהודים כאשר שהו בבית כנסת מקומי בחרסון[5].
משפחתו
בנותיו
- לאה, אשת הרב פנחס לויטין.
- סניה, אשת הרב יעקב גורקוב.
- לובה, אשת הרב אברהם רובינסון.
- פסיה, אשת הרב אייזיק קרסיק.
- אסתר, אשת הרב מיכאל טייטלבוים.
לקריאה נוספת
- הרב אליעזר זליג סלונים, דמויות בליובאוויטש, בטאון חב"ד כ"ד, עמ' 20 - 21.
הערות שוליים
- ^ זכרונות רבי יצחק אייזיק קרסיק, גבורה יהודית במלכות הרשע, עמ' 39.
- ^ הרב אליעזר זליג סלונים, דמויות בליובאוויטש, בטאון חב"ד כ"ד, עמ' 20.
- ^ זכרונות רבי יצחק אייזיק קרסיק, גבורה יהודית במלכות הרשע, עמ' 43.
- ^ אליהו וולף, ר' מענדל, עמ' 128.
- ^ זכרונות רבי יצחק אייזיק קרסיק, גבורה יהודית במלכות הרשע, עמ' 48.