רבי אברהם סתהון
 | |
| שער ספרו "מלל לאברהם ליוורנו תר"ח" | |
| לידה | חלב, סוריה |
|---|---|
| פטירה | 1816 |
| תחומי עיסוק | רב, אב בית דין |
| אב | שלמה סתהון |
רבי אברהם סתהון (תצ"ה בערך – תקע"ו) היה ראב"ד וראש הרבנים בעיר חלב שבסוריה. נחשב לאבי משפחת סתהון בחלב.
ביוגרפיה
נולד בסביבות שנת תצ"ה (1735) לרב שלמה סתהון. בצעירותו למד אצל רבי יצחק ברכה מחבר הספר 'בירך יצחק', ממנו קיבל את דרך הפלפול בהלכה.[1]
אחר נישואיו סירב להתפרנס מלימוד תורה (למרות מנהג החכמים שבאותו דור להסתמך על קבלת מלגות המיועדות לתלמידי חכמים), ועסק לפרנסתו יום אחד בשבוע, ובשאר הימים עסק בתורה. עם השנים הצליח בעסקיו והתעשר, ובשנת תקס"ב זנח את מסחרו והקדיש את כל עתותיו ללימוד תורה עד לפטירתו. אודות כך כתב נכדו הרב משה סתהון כי ”י"ד שנה נטמן בבית הנאמן בית הבחירה, ויהי נקי בביתו ותורתו אמונתו ויבוא החדרה, מודעא רבה לאורייתא ורב לו במלחמתה של תורה...”.
לצד גדלותו בתורה היה בקי גם בחכמות כלליות, ובפרט באסטרונומיה וחשבון. כמו כן נודע כמשורר פורה שכתב שירים ופזמונים רבים, אך רובם לא שרדו.
מונה לשמש כדיין בבית הדין של קהילת ארם צובא תחת הראב"ד רבי יצחק הררי, ולצד הדיינים האחרים רבי אליהו שמאע הלוי ורבי ישראל ששון. בשנת תקס"ט (בערך) כאשר עלה הרב הררי לארץ ישראל מונה תחתיו רבי אליהו שאמע, ועם הסתלקותו של האחרון בשנת תקע"ד מונה הרב סתהון לשמש כראב"ד ורבה הראשי של ארם צובא, עד לפטירתו.
נפטר בי"ד כסלו תקע"ו. נוסח מצבת קבורתו נוסח על פי הוראתו: "מצבת קבורת נבזה וחדל אישים, יודע מרת נפשו, איש צעיר ושמו אברהם בכה"ר שלמה סתהון. תנצב"ה". בניו הידועים לנו הם רבי יוסף ורבי עזרא.
אחריו שימש רבי אברהם ענתיבי כרבה הראשי של העיר.
חיבוריו
- מלל לאברהם – ספר דרשותיו המפורסם, ובו גם הספדים על פטירת חכמים שונים בני דורו, בהם: החיד"א (דרוש כג), רבי יום טוב אלגאזי (דרוש כד), רבי חיים עטייה ורבי חיים מודעי (דרוש ה) רבי יצחק הררי (דרוש ז), רבי רפאל שלמה לניאדו (חלב) (דרוש יב), רבי יהודה קצין (דרוש יג), ועוד. נדפס בליוורנו בשנת תר"ח, ובמהדורה חדשה בירושלים תשמ"א על ידי מכון הכתב.
- דלי בפסקיא – שאלות ותשובות על חלק חושן משפט. חיבור זה היה מצוי בידי חכמי דורו שכינוהו בשם 'מי ימלל'. במשך השנים היה נחשב כאבוד, עד שנמצא והודפס על ידי מוזיאון למורשת יהדות סוריה (תשע"ו).
- מלל לאברהם – שאלות ותשובות בארבעת חלקי השולחן ערוך. הוצאת מכון אהבת שלום, תשע"ו. בספר נושא ונותן המחבר עם חכמי עירו, כמו רבי אליהו שאמע הלוי, רבי אפרים לניאדו, רבי משה סוויד, רבי אברהם ענתיבי, ועוד.
לקריאה נוספת
- שו"ת מלל לאברהם, הוצאת מכון אהבת שלום (ירושלים, תשע"ו), מבוא.
- שו"ת דלי בפסקיא חלק חושן משפט לרבי אברהם סתהון, הוצאת מוזיאון למורשת יהדות סוריה (תשע"ו), מבוא.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ בפטירת רבו הספידו רבי אברהם, ונדפס בחיבורו מלל לאברהם, פרשת לך לך דרוש ג'.
