ראג' צ'טי
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה. ראג' צ'טי (בהינדית: राज चेट्टी, באנגלית: Raj Chetty; נולד ב-4 באוגוסט 1979) הוא כלכלן הודי-אמריקאי הבולט במחקריו האמפיריים בתחום השפעות מדיניות כלכלית ציבורית. מכהן כפרופסור באוניברסיטת סטנפורד.
ביוגרפיה
צ'טי נולד בניו דלהי שבהודו ולמד בבית ספר יסודי קתולי בעיר. בגיל 9 היגר עם הוריו ושתי אחיותיו הבוגרות לארצות הברית. הוא למד בבית ספר יסודי במרילנד ובתיכון במילווקי. ב-2000 סיים בהצטיינות יתרה תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת הרווארד. במהלך לימודיו שימש כעוזר המחקר של פרופסור מרטין פלדסטיין. הוא הציג בפני פלדסטיין תאוריה כלכלית מקורית, לפיה בהתקיים תנאים מסוימים, סביבת ריבית גבוהה תעודד השקעות במקום להפחיתן. פלדסטיין הנפעם הנחה את צ'טי להמשיך ולעבוד על רעיונותיו במקום לשמש כעוזרו. ב-2003 סיים את הדוקטורט שלו בהרווארד. עבודת המחקר שלו, תחת הכותרת Consumption Commitments and Risk Preferences, עסקה בשיעור דמי האבטלה וההטבות שעל המדינה להעניק לעובד שפוטר ממשרתו.
באותה שנה החל ללמד באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. ב-2007 מונה לפרופסור חבר בברקלי ולעמית במכון הובר, וב-2008 מונה לפרופסור מן המניין. באפריל 2009 החל לכהן כפרופסור מן המניין במחלקה לכלכלה של אוניברסיטת הרווארד, ובכך היה לאחד מחברי הסגל הבכיר הצעירים ביותר בתולדות המחלקה. ב-2015 עבר לאוניברסיטת סטנפורד.
בשנת 2012 זכה במלגת מקארתור, ובשנת 2013 זכה במדליית ג'ון בייטס קלארק, המוענקת לכלכלן המשפיע ביותר מתחת לגיל 40. ב-2015 זכה בפרס פאדמה שרי מממשלת הודו.
משפחתו וחיים אישיים
אביו של צ'טי הוא כלכלן המכהן כפרופסור באוניברסיטת בוסטון, ואמו רופאה העובדת כחוקרת באוניברסיטת טאפטס. רעייתו היא חוקרת בתחום תאי גזע.
קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה באתר האגודה האמריקאית לכלכלה
- Raj Chetty: I've learnt to question why things are the way they are, ראיון עם צ'טי באתר timesofindia, אפריל 2013
- Raj Chetty was just named the best American economist under 40. Here’s why, סקירה על מחקריו הבולטים, באתר וושינגטון טיימס.
- ראג' צ'טי באתר מלגת מקארתור
- The Experimenter
- דיוויד לאונהרדט, הדרך להצלחה ועושר מתחילה כבר בגן חובה, באתר הארץ, 3 באוגוסט 2010
- ניו יורק טיימס, נוסחה מנצחת: מורה מצוין שווה יותר הכנסות + פחות הריונות בלתי רצויים, באתר TheMarker, 8 בינואר 2012
