קתרינה ואן המסן
קתרינה ואן המסן (Catharina van Hemessen; (1528 - 1565) הייתה ציירת רנסאנס פלמי.[1] היא הציירת הפלמית הראשונה שלגביה יש עבודות מתוארכות במדויק. היא ידועה בעיקר בסדרה של דיוקנאות נשיות בקנה מידה קטן שהושלמו בסוף שנות הארבעים של המאה ה-16 וכמה קומפוזיציות דתיות.[2]
לקתרינה ואן המסן לעיתים קרובות ניתן הקרדיט של יצירת דיוקן עצמי ראשון של אמן שיושב ליד לוח הציור. [3] דיוקן זה, שנוצר בשנת 1548, מציג את האמנית בשלבים המוקדמים של ציור דיוקן ונמצא בבזל. [4] ציורים אחרים של קתרינה ואן המסן נמצאים במוזיאון באמסטרדם ובגלריה הלאומית בלונדון.
מספר מכשולים עמדו בדרכן של נשים בתקופתה שרצו להפוך לציירות. הכשרתן הייתה כרוכה גם בחקר הדמות הגברית ומערכת החניכות פירושה שחניכה תצטרך לחיות אצל אמן מבוגר במשך 4–5 שנים, לרוב החל מגיל 9–15. מסיבות אלה אמניות היו נדירות ביותר, ואלה שעברו את הדרך הארוכה בדרך כלל הוכשרו על ידי קרוב משפחה, במקרה של קתרינה ואן המסן, היא הוכשרה על ידי אביה. [5]
חייה
היא הייתה בתו של יאן סנדרס ואן המסן (בערך 1500 - 1563), צייר מנייריסט בולט באנטוורפן שלמד באיטליה.[6] על פי ההערכה, אביה היה המורה שלה[7] [8] והיא ככל הנראה שיתפה פעולה עמו ברבים מציוריו [9] היא התקבלה כחברה בגילדת סנט לוקס והייתה מורה לשלושה תלמידים.
קתרינה ואן המסן הייתה ציירת מצליחה בחייה. היא השיגה פטרון חשוב בשנות הארבעים של המאה השש עשרה, הייתה זאת מריה מאוסטריה, שכיהנה כמושלת מדינות השפלה מטעם אחיה צ'ארלס החמישי. בשנת 1554 התחתנה קתרינה ואן המסן עם כריסטיאן דה מוריאן, מנגן אורגן בקתדרלה באנטוורפן, אשר היה בעמדה חשובה באותה תקופה. בשנת 1556, כשמריה מאוסטריה חזרה לספרד, עברו קתרינה ובעלה, בהזמנת פטרונה, לספרד. שנתיים לאחר מכן, כשמריה נפטרה, קיבלה קתרינה פנסיה ניכרת לכל שארית חייה. קתרינה ובעלה חזרו לאנטוורפן שם הם מתועדים בשנת 1561. באותה תקופה הזוג היה ללא ילדים. בעלה קיבל עבודה בעיר אחרת והזוג עבר לגור בסביבות 1565. [10] במהלך חייה היא מוזכרת על ידי שני ביוגרפים של האמנים, לודוביקו גיצ'יקרדיני בתיאורו את מדינות השפלה בשנת 1567 וג'ורג'יו וסארי בסרטו משנת 1568. [11]
יצירתה
בעוד קתרינה ואן המסן יצרה לפחות שני ציורים דתיים, היא הייתה בעיקר ציירת דיוקנאות. שרדו שמונה דיוקנאות קטנים ושתי תמונות דתיות, עם תאריכים 1548–1552, עם חתימתה. [12] היא ציירה גברים ונשים אמידים לכאורה הניצבים לרוב על רקע כהה. הדמויות העדינות שציירה הן בעלות קסם חינני ולבושות בגדים יפים ואביזרים מסוגננים.[12]
היצירה הידועה ביותר היא הדיוקן העצמי שלה. היא חתמה על הציור את השנה, 1548, והייתה אז בת 20 שנה. [13] בערך באותה תקופה היא ציירה גם תמונה של אישה נוספת, וזו אולי דיוקן של אחותה.[12]
הדיוקנאותיו של קתרינה ואן המסן מאופיינים בריאליזם. הדיוקן העצמי האחד וחצי תריסר דיוקנאות אחרים שיוחסו לה הן תמונות קטנות ושקטות. הדמויות לעיתים קרובות יושבות, נראות בדרך כלל על משטח חשוך או נייטרלי, כאשר מבטיהם כמעט ולא פוגשים את עיני הצופה.[7] מסגור ותפאורה מסוג זה יצרו דיוקן אינטימי ומכובד.[7]
היא הפיקה יצירות דתיות שבדרך כלל היו פחות מוצלחות מהדיוקנאות שלה.[12]
לא נותרו עבודות שלה מאוחר יותר משנת 1554, מה שהביא כמה היסטוריונים להאמין שהקריירה האמנותית שלה אולי הסתיימה לאחר נישואיה, דבר שהיה נפוץ במקרה של אמניות.[7]
מקורות
- Chadwick, Whitney, Women, Art, and Society, Thames and Hudson, London, 1990
- Jones, Susan Frances. Van Eyck to Gossaert. London: National Gallery, 2011. מסת"ב 978-1-85709-504-3
- Harris, Anne Sutherland and Linda Nochlin, Women Artists: 1550-1950, Los Angeles County Museum of Art, Knopf, New York, 1976
- Kemperdick, Stephan. The Early Portrait, from the Collection of the Prince of Liechtenstein and the Kunstmuseum Basel. Munich: Prestel, 2006. מסת"ב 3-7913-3598-7
- Kleiner, Fred. Gardner's Art Through the Ages. Wadsworth, 2009. מסת"ב 0-495-57364-7
- Heller, Nancy. Women Artists: An Illustrated History. New York: Abbeville Press, 1997. מסת"ב 0-7892-0345-6
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Frances Borzello, Seeing Ourselves: Women's Self-Portraiture 1998
- ^ Jones, 136
- ^ Borzello, Frances (2016). Seeing ourselves: women's self-portraits. מסת"ב 9780500239469. OCLC 951033167.
- ^ Kemperdick, 15
- ^ Kleiner, 406
- ^ Catharina van Hemessen at the Netherlands Institute for Art History (in Dutch)
- ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 Heller, Nancy G. (1997). Women artists : an illustrated history (3rd ed.). New York: Abbeville Press. p. 24
- ^ Phaidon Editors (2019). Great women artists. Phaidon Press. p. 181
- ^ Women Artists of the Renaissance". Artcyclopedia
- ^ Karolien de Clippel, Catharina van Hemessen (1528 - na 1567): een monografische studie over een 'uytnemende wel geschickte vrouwe in de conste der schilderyen, Koninklijke Vlaamse Academie van Belgie voor Wetenschappen en Kunsten, 2004, p. 32 (in Dutch)
- ^ Catharina van Hemessen, in: Delia Gaze, Dictionary of Women Artists: Artists, J-Z, Taylor & Francis, 1997, p. 661
- ^ 12.0 12.1 12.2 Burr Wallen. "Hemessen." Grove Art Online. Oxford Art Online. Oxford University Press. Web. 18 Apr. 2015
