קרן נדבנות
ערך ללא מקורות
| ||
ערך ללא מקורות |
קרן נדבנות היא סוג של ארגון, אשר משתייך למגזר השלישי, ותורם נכס פרטי כלשהו לטובת קידום מטרה ציבורית מוגדרת.
תנאים לקיום קרן נדבנות
כדי שארגון יהיה מוגדר כקרן נדבנות חייבים להתקיים מספר תנאים[1]:
- עקרון אי חלוקת רווחים – כארגון המשתייך למגזר השלישי, על הארגון לפעול ללא כוונות רווח.
- קרנות נדבנות צריכות להיות בבעלות פרטית ותחת ניהול עצמי, ואינן יכולות להשתייך למוסדות המדינה או השלטון המקומי.
- כמו גופים אחרים ללא מטרות רווח, דוגמת עמותות ומלכ”רים, גם קרן נדבנות צריכה להחזיק במסמך משפטי אשר מתעד את אופן התנהלותה, מטרותיה וכו’. עם זאת, בניגוד לעמותה, אשר בין גופיה אספה כללית המורכבת מחברי העמותה, בקרנות נדבנות אין את יסוד החברות בארגון.
- קרן נדבנות צריכה לפעול במטרה לקדם מטרות ציבוריות. משמע, היא אינה יכולה לפעול במטרה לקדם רק את חוג המשפחה והידידים של מייסדיה או מנהליה
- על הקרן להחזיק בנכס פרטי כלשהו דוגמת הון כספי או נכס מקרקעין אותו היא מייעדת לטובת קידום מטרותיה.
מטרות והקמה
קרנות נדבנות יכולות להיבדל במטרות אותן הן מקדמות, וכתוצאה מכך לפעול בתחומים ציבוריים וחברתיים שונים. כמו כן, קרנות נדבנות שונות זו מזו לעיתים בגורם שהקימן, שכן הן יכולות להיות מוקמות על ידי אנשים פרטיים, משפחות, עסקים, חברות או תאגידים. ייתכן מצב בו תורם הנכס הוא אדם או חברה פרטית יחידים שאף קובע את מטרותיה, אך בניגוד לתרומה פרטית, קרן נדבנות היא מוסד בעל ישות משפטית אשר מחויב לנהלים ותקנות ולפעילות ארוכת טווח[1].
קרנות נדבנות ישראל
נכון ל-2010 פעלו בישראל כ-200 קרנות[2] וכ-1,500 קרנות זרות - כ-8 קרנות לכל 100,000 נפש[3].
להלן מהקרנות הגדולות בישראל והיקף פעילותן, נכון ל-2010[4]:
- הקרן לידידות- 70 מיליון דולר;
- קרן רש“י- 50 מיליון דולר;
- קרן יד הנדיב-30 מיליון דולר;
- קרן אבי חי- 27 מיליון דולר;
- הקרן המשפחתית ע“ש תד אריסון- 25 מיליון דולר;
- הקרן החדשה לישראל- 25 מיליון דולר;
- קרן ברכה- 10 מיליון דולר;
- קרן ויינברג-10 מיליון דולר;
- קרן כהנוב־10 מיליון דולר;
- קרן שוסטרמן- 9 מיליון דולר. יש לתקף את הנתונים... מאז נוסדה קרן משפחת שעשוע, שתרמה נכון לשנת 2024 למעלה מ-100,000 מיליון דולר למוטבים בישראל. https://www.shashua-foundation.org.il/about
לקריאה נוספת
- ברנר נ., חזן א, רודיך-כהן א, ושמיד ה. (2010) סקר קרנות נדבנות וגופי מימון בישראל. ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים, המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל.
- גדרון ב, אלון י, שלנגר א ושוורץ ר. (2006) מגזר הקרנות הפילנתרופיות וארגוני המימון בישראל. באר שבע: אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי.
- חסקי-לוונטל ד. קבלו פ. (2009). מהנדיב הידוע ועד הקרן החדשה לישראל. ירושלים: המרכז לחקר פילנתרופיה בישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים.
- Anheire H.K & Daly S. (2006). The Politics of Foundations: A comparative Analysis New York & London: Routledge.
- Anheire H.K & Daly S. (2006). Philanthropic Foundation: A new global Force? In the Anheier, M. Kaldor (EDS), Global civil society 2004/5 (pp.158-176): Sage Pubns Ltd
- Anheire H. & List R.A (2005). A dictionary of Civil Society, Philanthropy and the Non Profit Sector. London/New York: Routledge.
- Anheire H.K & Tepler S. (1999). Private Founds, Public Purpose: Philanthropy Foundation in International perspective. New York Kluwer Academic/Plenum Publishers.
- Esping-Anderson G. (1990). The Three Worlds of Welfare Capitalism Polity Press, Cambridge.
- Perwitt K. (2004), The Foundation and The Liberal Society, paper Perpared For The "Legitimacy and Foundation of Foundation in Europe and the United States
- Salamon L.M. & Anheier H.K. (1998). Social Origins of Civil Society: Explaining the Non Profit Sector Cross-Nationally Voluntas g (3):213
קישורים חיצוניים
- דין ומידע - המרכז לחקר החברה והאזרח והפילנתרופיה – בית ספר לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה העברית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 נאווה ברנר, אסנת חזן, אבישג רודיך-כהן, הלל שמיד, סקר קרנות פילנתרופיות וגופי מימון בישראל, באתר המרכז לחקר הפילנתרופיה בישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים, חשוון תשע“א, אוקטובר 2010
- ^ מאגר המידע של קרנות בשתי"ל
- ^ רותי סיני, פילנתרופיה תומכת בשינוי חברתי מדגם השקעות חברתיות של קרן כהנוף בישראל, קרן כהנוף
- ^ הפילנתרופיה בישראל-לקט מספרים ונתונים
38363591קרן נדבנות