קרלו מאדרנו
תבנית אישיות ריקה קרלו מאדרנו או מאדרנה (באנגלית: Carlo Maderno; 1556 – 31 בינואר 1629) היה אדריכל איטלקי יליד טיצ'ינו (היום בשווייץ). הוא התפרסם כאחד מאבות אדריכלות הבארוק. בין השאר עיצב את החזית של כנסיית סנטה סוזנה (אנ') ברומא, ואת החזיתות של בזיליקת פטרוס ה"קדוש" ושל כנסיית סנט'אנדריאה דלה ואלה (אנ'), עיצובים בעלי חשיבות מרכזית בהתפתחות המוקדמת של הבארוק האיטלקי. יש הסבורים שאחיו הוא הפסל סטפנו מאדרנו (אנ'), אך אין לכך הסכמה כוללת.
ביוגרפיה
מאדרנו החל את הקריירה שלו בעבודה במחצבות השיש של הצפון הרחוק, לפני שעבר לרומא ב-1588 עם ארבעה מאחיו כדי לסייע לדודו האדריכל האיטלקי דומניקו פונטנה (אנ'). הוא עבד בתחילה כחותך שיש, רקע שיעזור לו בהמשך לעצב את סגנון האדריכלות שלו.
פרויקט הסולו הראשון שלו, ב-1596, היה בניית החזית לכנסייה העתיקה של סנטה סוזנה (אנ') (1597–1603); זו הייתה בין החזיתות הבארוקיות הראשונות ששברו את המוסכמות של סגנון המנייריזם.[1] בתקופה זו מאדרנו עיצב מחדש את קפלת צ'ארזי (אנ') בסנטה מריה דל פופולו.
האפיפיור פאולוס החמישי נהנה מעבודתו של מאדרנו על סנטה סוזנה (אנ'), ומינה אותו לאדריכל הראשי של בזיליקת פטרוס ה"קדוש".[2][3] מאדרנו שינה את תוכניותיו של מיכלאנג'לו ועיצב את החזית מחדש, כך שהאפיפיור יוכל לברך את הקהל מהמרפסת המפוארת.[4]
ככלל, רוב עבודתו של מאדרנו עסקה בשיפוץ מבנים קיימים. הבניין היחיד שתוכנן על ידיו והושלם בפיקוחו (פרט לחזית שעוצבה על ידי ג'ובאני בטיסטה סוריו) היה סנטה מריה דלה ויטוריה, עם זאת, תשומת לבם של המבקרים במקום מתמקדת בעיקר בפסל האקסטזה של תרזה ה"קדושה".[5] אפילו יצירת המופת של מאדרנו, כנסיית סנט'אנדריאה דלה ואלה (אנ'), איננה שלו באופן מלא. מאדרנו תכנן את החזית והוציא לפועל גם את כיפת המבנה, השלישית בגודלה ברומא אחרי אלו של פטרוס ה"קדוש" ושל הפנתאון. הכנסייה תוכננה במקור עבור מסדר התיאטינים (אנ') (מסדר קתולי שנוסד בתחילת המאה ה-16[6]) על ידי ג'וזפה פרנצ'סקו גרימלדי וג'אקומו דלה פורטה (אנ') בשנת 1540. בנייתה נמשכה מ-1621 עד 1625. עם מותו של מאדרנו, נותרה החזית בנויה למחצה, והיא הושלמה על ידי האדריכל קרלו פונטנה (אנ').
מאדרנו מת ברומא ב-31 בינואר 1629. גופתו נקברה בכנסיית סן ג'ובאני דיי פיורנטיני (אנ'), שהוא היה מעורב בבנייתה.
בין תלמידיו המפורסמים ניתן למנות את פרנצ'סקו בורומיני.[7]
יצירות נוספות
עוד יצירות של מאדרנו הן: הכנסייה הרומית של סן ג'אקומו אין אוגוסטה (אנ') וכנסיית סנטה לוצ'יה אין סלצ'י (אנ'). לאחר מותו של ג'אקומו דלה פורטה (אנ') בשנת 1602, השתלט מאדרנו על העבודה בסן ג'ובאני דיי פיורנטיני (אנ') (שם הוא קבור), וניהל את בניית הכיפה ואת הגוף המרכזי של הכנסייה. בנוסף, הוא עבד בארמון הקווירינאלה, באחוזת האפיפיור בקסטל גנדולפו ובארמון ברבריני עבור האפיפיור אורבנוס השמיני.[1][8]
מאדרנו נקרא גם לעצב קפלות בתוך כנסיות קיימות: הקפלה של סן לורנצו בבזיליקת פאולוס ה"קדוש" מחוץ לחומות וקפלות נוספות. הוא עיצב את המזרקה והבסיס התומך בעמוד מרים הנמצא מול בזיליקת סנטה מריה מג'ורה, שהייתה בהמשך מודל למספר רב של עמודים דומים, וגם תכנן את הביצורים בעיר פרארה.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 קרלו מאדרנו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- ↑ סיפור הבנייה המפרך שמאחורי הכנסייה היפהפה בקריית הוותיקן, באתר גלובס, 5 בינואר 2023
- ↑ Arthur Gusein, בזיליקת פטרוס ה"קדוש", באתר SaveforyourTrip, 2022-09-28
- ↑ CATHOLIC ENCYCLOPEDIA: Carlo Maderna, www.newadvent.org
- ↑ מגלים מסלול – כנסיית סנטה מריה דלה ויטוריה (Chiesa di Santa Maria della Vittoria)
- ↑ Congregation of Clerics Regular (C.R.), GCatholic
- ↑ Baroque architect Francesco Borromini committed suicide on 3 August 1667. – Italian Art Society, www.italianartsociety.org
- ↑ Palazzo Barberini, מלון ברבריני
קרלו מאדרנו40565153Q122328