קרב גשר מילביוס
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
קרב גשר מילביוס (באנגלית: Battle of the Milvian Bridge, באיטלקית: battaglia di Ponte Milvio) התרחש ב-28 באוקטובר שנת 312, בצפון העיר רומא, בין קונסטנטינוס (337-272), ובין מקסנטיוס (312-278) קיסר רומא. הקרב מפורסם בזכות ההתגלות לה זכה קונסטנטינוס בטרם הקרב,[1] אשר מקובל להניח כי בעקבותיה קיבל ראש האימפריה על עצמו את הדת הנוצרית. בכך, מהווה הקרב נקודת מפנה היסטורית בהתפשטות הנצרות באירופה. בבחינה רחבה יותר, מהווה הקרב שלב מעבר בין העולם הקלאסי ובין זה הימי-ביניימי.
רקע היסטורי
הקרב על גשר מילביוס (Pons Mulvius) הוא קרב אחד מתוך רבים בהם נלחם קונסטנטינוס, משנת 306 ואילך, במאבק להשגת השלטון על האימפריה הרומית. לאחר מות אביו, שהיה אחד מהשותפים לשליטה באימפריה הרומית יחד עם דיוקלטיאנוס, איבד קונסטנטינוס את זכויותיו בשלטון, במסגרת הסדרי השלטון שנקבעו לאחר הפרישה של דיוקלטיאנוס. בעקבות הפלת קיסרים ויורשים פוטנציאליים שונים, נותר מקסנטיוס, בנו של האוגוסטוס והקיסר במסגרת הטטררכיה הראשונה - מקסימיאנוס, המועמד העיקרי לקיסרות שעמד בעקרון הלגיטימיות השושלתית. עקרון זה היה משמעותי בעיקר עבור חיילי הצבא הרומי, אשר בפועל היו מי שסיפקו את הכוח לקיסר. בעקבות מתח זה, ולאחר סכסוכים טריטוריאליים בינו ובין מקסנטיוס על שטחי ספרד[2], פלש קונסטנטינוס לאיטליה, אזור שלטונו של מקסנטיוס. ההתגלות לפי ההיסטוריון לקטאנטיוס (אנ'), אשר כתב בתקופתו של קונסטנטינוס, חלם קונסטנטינוס חלום, ובו הונחה לסמן את מגני חייליו בסימן "X עם קו אנכי המתפתל בחלקו העליון". בשלב מאוחר יותר, הוגדר סמל זה "כריסטוגראם" (האות של הקדוש), אך ייתכן ומדובר בסמל פגאני שפורש בהמשך כנוצרי.
לפי גרסה אחרת, אשר נכתבה לאחר מותו של קונסטנטינוס, על ידי ההיסטוריון אוסביוס מקיסריה, מתואר בטרם הקרב חיזיון דתי אחר. לפי הכתוב, בעדותו של קונסטנטינוס עצמו, סיפר הקיסר כי ראה לאור יום, מעט לפני שקיעת השמש, צלב אור גדול בשמיים. הוא העיד כי היה המום נוכח המראה, וכי לא היה לבדו, כי אם חיילים רבים הצטרפו אליו במשלחת זו וראו גם הם את החיזיון. באותו הלילה, שעלה פתע, חלם קונסטנטינוס חלום, בו הופיע בשנית צלב האור, והפעם התלווה אליו ציווי אשר הורה לו להשתמש מעתה והלאה בסמל הצלב בכל המפגשים שיהיו לו עם אויביו. קונסטנטינוס דאג שבעלי המלאכה הטובים ביותר יעצבו את הסמל בזהב ואבנים טובות, והעמיד אותו מאותה עת בראש הכוחות שיצאו למלחמה ואף הציב את הסמל על קסדתו.
תיאור הקרב
באביב של שנת 312 קונסטנטינוס הכריז מלחמה על מקסנטיוס ויצא לאיטליה בראש צבא שמנה כ-40,000 חיילים. כוחותיו של מקסנטיוס היו גדולים יותר ככל הנראה, כשההערכה הנדיבה ביותר אומדת כ-188,000 חיילים. התנגשות צבאית ראשונה בין השניים התרחשה בצפון איטליה בחודשי הקיץ והאביב, שבה ניצח קונסטנטינוס את הכוחות שמקסנטיוס שלח, והחל להתקדם אל עבר רומא.
מקסנטיוס בחר שלא לאפשר לקונסטנטינוס להטיל מצור על העיר, ויצא עם כוח צבאי לקראת קונסטנטינוס באזור "הסלעים האדומים" (Saxa Rubera), ליד אבן המיל התשיעית, בקרבת גשר מילביוס (Pons Mulvius) שעל נהר הטיבר, ב-28 באוקטובר 312 לספירה. קונסטנטינוס ביצע תמרון צבאי ושלח את חלק מכוחותיו לתקוף את צבא מקסנטיוס מהצד מה שגרם לתבוסתם. כוחותיו של מקסנטיוס שהחלו לסגת, ניסו לחצות את נהר הטיבר באמצעות שני גשרים: גשר מילביוס וגשר נוסף עשוי רפסודות שנבנה מבעוד מועד על מנת להקל את תנועת החיילים של מקסנטיוס צפונה אל הקרב. במהלך חצייתם את הגשרים, גשר הרפסודות התמוטט ורבים מחייליו של מקסנטיוס, ומקסנטיוס עצמו - טבעו בנהר.
הניצחון של קונסטנטינוס היה מוחלט, והגעתו לרומא התבצעה בתהלוכת ניצחון כאשר ראשו של מקסנטיוס נישא על חנית של אחד מחייליו[3].
ישנם תיאורים שונים של הקרב בידי היסטוריונים וסופרים נוצריים כאשר הבולטים שבהם הם בני התקופה - לקטנטיוס ואוסביוס - שעיצבו את הזיכרון ההיסטורי של קרב זה באופן משמעותי לאורך השנים. בתיאורים אלו קונסטנטינוס מופיע כמי שעבר התגלות נוצרית ממש טרם הקרב או בסמוך לו, ובכך טמונה הסיבה העיקרית לניצחונו על פני מקסנטיוס. דמותו של מקסנטיוס מוצגת בתיאורים אלו כדמותו של עריץ שנוא על עמו, ולעיתים כרודף נוצרים - אף על פי שיש מקום להטיל ספק רב במידת אמינותם ודיוקם של תיאורים אלו, נוכח מטרתם הברורה להאדיר את הנצרות ואת קונסטנטינוס[3].
בתיאוריו של לקטאנטיוס, החל הקרב בהתבצרותו של מקסנטיוס בין חומות העיר רומא, עקב נבואת מגידי העתידות שגרסה כי אם ייצא מחומותיה של העיר, הוא יובס. במקביל לקרב פרצה מרידה ברומא, כאשר המוני העם טענו כנגד מקסנטיוס שנטש את חובתו להגן על צורכיהם הבסיסיים, וקראו אליו במהלך משחקי הקיסר (שהתקיימו לכבוד שנת מלכותו השישית) כי "קונסטנטינוס לא יכול להיות מנוצח". בתגובה, עזב מקסנטיוס את המשחקים, קרא אליו את יועציו וביקש לקרוא בספרי האורקל (Sibylline Books), מהם קיבל את המסר כי האויב של הרומאים עתיד להיכחד. מתוך אמונתו הפגאנית, יצא ברוח מחודשת אל המערכה. לאחר שסימן קונסטנטינוס את מגני חייליו ב"סימן הקדוש" אשר נגלה אליו בחלום, החל הקרב. בתחילתו הייתה ידם של כוחותיו של מקסנטיוס על העליונה, אך ככל שהתקרבו כוחותיו של קונסטנטינוס אל עבר גשר מילביוס, השתנה המאזן. הקרב מתואר בקצרה ככזה בו הופגנו אומץ ועיקשות משני הצדדים הנלחמים. כוחותיו של מקסנטיוס החלו להימלט, ודחקו את המפקד שלהם לעבר הגשר, אשר נשבר לאחר שזה האחרון חצה אותו. לפי הסיפור, חייליו הנמלטים של מקסנטיוס הם שדחפו אותו לבסוף לנהר הטיבר, מה שהוביל לטביעתו במים.
בתיאור ההיסטורי המקביל שכתב אוסביוס, הסיבה ליציאתו של קונסטנטינוס לקרב עם מקסנטיוס, טמונה בהתנהגות האכזרית של האחרון כלפי נתיניו, והשימוש לרעה שעשה בכוחו כטירן. "במטרה להחזיר לתושבי רומא את החופש שהם ירשו", החל קונסטנטינוס להתקרב אל עבר רומא, חדור אמונה וביטחון באל שיגן עליו ויוביל אותו לניצחון, כאשר כוחותיו עטויי "סמל המושיע". מקסנטיוס התכונן בתוך העיר עם כוחותיו, אשר הובסו דיוויזיה אחר דיוויזיה על ידי כוחות קונסטנטינוס שפלשו אל תוך העיר. מקסנטיוס ברח מכוחות קונסטנטינוס, וניסה לחצות את נהר הטיבר על ידי יצירת גשר מסירות, אשר תוך זמן קצר קרס, והוביל לטביעתו בנהר לצד חייליו.
קשת קונסטנטינוס
כיום מוכרת בהקשר הקרב קשת קונסטנטינוס, אשר נבנתה לאחר הקרב, מעל הדרך עליה היו עוברים מצביאי רומא לאחר ניצחונותיהם בקרבות ותלמידים אשר סיימו את שלב החניכה שלהם, כיוון שזו מסמלת את רעיון המעבר ממצב למצב. על הקשת ישנה חריטה הטוענת כי הקשת הוקמה על ידי הסנאט הרומי, כאות הערכה לקונסטנטינוס עבור ניצחונו את הטירן (מקסנטיוס). בנוסף, חרוט עליה כי הוקמה בשנה העשירית לשלטונו של קונסטנטינוס (בין השנים 315 ל-316, בהתאם להערכות השונות). רעיון אומנותי אשר בא לידי ביטוי בקשת, ומנותח כיום על ידי חוקרי אומנות, מראה כי בסגנונה של הקשת אפשר לראות את המעבר מאומנות הלניסטית לאומנות נוצרית. ההסבר לכך לא מצוי רק בעובדה כי הקשת מורכבת מיצירות אומנות עתיקות יותר אשר נבזזו, כי דווקא באלמנטים האומנותיים בדמותם של הפסלים השונים עליה.
הקרב על התאריך
התאריך ההיסטורי של הקרב מוכר היטב בלוח האירועים של המאה הרביעית. ישנם ויכוחים אקדמיים בנוגע ליום עצמו, הנע בין ה-27 באוקטובר 312 ליום שחל למחרת. עם זאת, ממצאים אחרונים מעידים על כך כי ייתכן והקרב התקיים אף לפני שנת 312. דוגמה אחת ניתן למצוא בממצא מהמאה הרביעית ובו מתועד כי מקסנטיוס נפטר בתחילת שנתו השישית למלוכה. לפי התיעודים ההיסטוריים, מדובר על ה-28 באוקטובר, שנת 311. בכתבים אחרים מצוינת השנה 312, מתוך ניסיון למצוא התאמה בין הגדרות התפקידים השלטוניים ביניהם עבר מקסנטיוס.
לקריאה נוספת
- ברוס-מיטפורד, מירנדה, סימנים וסמלים, תרגום דפנה לוי, הוצאת כתר, 1998
- רובין, זאב, התנצרותה של אירופה, האוניברסיטה המשודרת, משרד הביטחון, 1991
- שוחט, יניר, משמעות הקרב בין קונסטנטינוס וליקיניוס, זמנים רבעון להיסטוריה, גיליון 29, 1988
- שצמן, ישראל, האימפריה הרומית ומורשתה, האוניברסיטה הפתוחה, 2002
- עמית, משה, תולדות הקיסרות הרומית, י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים 2002
- Brummn, Patrick, The Battle of the Milvian Bridge: The date Reconsidered
- Eusebius, Life of Constantine, Heraklion Press. Kindle Edition. (Printed: Eusebius, Life of Constantine, translation by Averil Cameron and Stuart G. Hall. Oxford Clarendon Press, 1999)
- Lactantius, Of the Manner In Which The Persecutors Died.
- Web Source: http://people.ucalgary.ca/~vandersp/Courses/texts/lactant/lactpers.html#XLVI
- Printed Edition: Lactantius, Of The Manner In Which The Persecutors Died, Kessinger Publishing, 2010
- Van Dam, Raymond, Remembering Constantine at the Milvian Bridge, Cambridge University Press, 2011
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
24125710קרב גשר מילביוס