קרב בית הדואר הפולני בדנציג
קרב בית הדואר הפולני בדנציג היה קרב שנערך ב-1 בספטמבר 1939, היום הראשון של מלחמת העולם השנייה, בעיר דנציג (כיום - גדנסק) בין עובדי ומגיני בית הדואר הפולני לבין כוחות גדולים של הוורמאכט ואס אס מקומיים. הקרב הסתיים כעבור 15 שעות. המגינים הפולנים שנכנעו, הועמדו לדין והוצאו להורג.
רקע היסטורי
על פי הסכם ורסאי הוכרז על הקמת העיר החופשית דנציג שבה יותר מ-90% היו גרמנים לפי מוצאם והשאר פולנים. העיר וסביבתה היו בפיקוח חבר הלאומים. פולין ייצגה את העיר כלפי חוץ והייתה באיחוד מכס איתה ושלטה על מסילת הרכבת לעיר. לפולין היו שני שטחים אקס-טריטוריאליים בשטח דנציג:
- מתחם בית הדואר הפולני - שנפתח ב-1925 וטיפל רק בדברי דואר לאוכלוסייה הפולנית
- אתר חצי האי וסטרפלאטה בצד המזרחי של הנמל.
ההתקפות הראשונות במלחמת העולם השנייה כוונו נגד שני אתרים אלה.
ההכנות לקרב
כאשר החריף המתח בין פולין לגרמניה החליט המטכ"ל הפולני להגן על בית הדואר. באפריל 1939 הם שלחו למקום קצין מילואים בשם קונראד גודרסקי והטיל עליו לארגן את הגנת בית הדואר. גודרסקי החל לאמן את האנשים ולבצר את המקום. לפולנים היו רובים, שלושה מקלעים ורימוני יד. ערב ההתקפה מנו הפולנים 56 איש. מלבד הקצין גודרסקי כולם היו אזרחים: 42 עובדי הדואר, 10 עובדים נוספים מגדיניה ובידגושץ' ומנהל הדואר, אשתו ובתו בת ה-11. משימתם הייתה להחזיק מעמד 6 שעות עד לבוא התגבורת.
מולם עמד כוח גרמני של למעלה מ-200 לוחמים של אס.אס, אס.אה, חיילים, שוטרים ומתנדבים מקומיים, מצוידים בשלושה משוריינים כבדים, תותחים ולהביורים.
הקרב
ב-1 בספטמבר 1939 בשעה 04.00 ניתקו הגרמנים את אספקת החשמל לבניין. בשעה 04:45 כשנשמעו קולות ההפגזה על הוסטרפלאטה, החלה סימולטנית ההתקפה על בית הדואר. המגינים הפולנים החמושים בנשק קל הצליחו להדוף את הגרמנים.
בשעה 11:00 חידשו הגרמנים את ההתקפה בחסות הפגזה של תותחי 75 מ"מ ולהביורים. גם התקפה זו נהדפה אבל המפקד הפולני גודרסקי נהרג.
בשעה 15:00 הכריזו הגרמנים על שעתיים הפסקת אש ודרשו מהפולנים להיכנע. משלא נענו חידשו את ההתקפה. בסיוע תותחי 105 מ"מ ופיצוץ מטען של 600 ק"ג הם הצליחו להבקיע חור גדול בקיר המבנה ולחדור בשעה 18:00 עם להביורים. חמישה פולנים נשרפו במקום, מנהל הדואר ועוזרו שיצאו עם דגל לבן, נורו. השאר נכנעו. שישה הצליחו להימלט מתוכם נתפסו שניים. 16 נשלחו לבית חולים סובלים מכוויות קשות מתוכם מתו ששה בתוכם בתו בת ה-11 של מנהל הדואר. לגרמנים היו 10 הרוגים והם איבדו משוריין אחד.
השבויים הפולנים הוצעדו למרתפי הגסטפו בגדנסק שם עברו מסכת השפלות ועינויים והועמדו לדין. הגרמנים סירבו להכיר בהם כשבויי מלחמה, מנעו מהם ייצוג משפטי ושפטו אותם כלוחמים בלתי חוקיים פורעי חוק, והם נידונו למוות. הרמטכ"ל הגרמני ולטר פון בראוכיטש סירב לחתום על בקשת חנינה והם הוצאו להורג ביריה ב-5 באוקטובר 1939.
הקרב בהיסטוריה הפולנית
הפולנים מחשיבים קרב זה כהקרבה הירואית כמו סיפור של קרב דוד וגלית. קבוצה קטנה של אזרחים הצליחה להחזיק מעמד נגד כוח גרמני גדול בהרבה, מיומן ומצויד היטב.
עם העברת העיר לשלטון פולני לאחר מלחמת העולם השנייה, שינה השלטון החדש את שם הכיכר שלפני הדואר מ"כיכר האווליוס" ל"כיכר מגני הדואר הפולני".
ב-1979, במלאת ארבעים שנה לקרב, הוסר הלוט מעל אנדרטה גדולה מפלדת אל-חלד בחזית בניין הדואר. הבניין עצמו נפגע קשות בקרב, שוקם ונבנה כמעט מחדש בשנים 1949–1951. הבניין הנוכחי ממשיך לשמש כבית דואר ובתוכו מוזיאון קטן על הקרב. בכניסה לבניין חקוק בפולנית הסבר על הקרב.
תיאור הקרב מופיע בספר תוף הפח של הסופר הגרמני גינתר גראס.
קישורים חיצוניים
- הגנת בית הדואר הפולני, באתר Gdansk Life
- סרטון נאצי על כיבוש בית הדואר הפולני בדנציג, באתר Critical Past
