קרב בוקרשט
 | ||||||||||||||||||
| כוחות הפרשים של פלקנהיין נכנסים לבוקרשט ב-6 בדצמבר 1916 | ||||||||||||||||||
| מערכה: המערכה על רומניה במלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||||||
| מלחמה: מלחמת העולם הראשונה | ||||||||||||||||||
| תאריכי הסכסוך | 27 בנובמבר 1916 – 6 בדצמבר 1916 (10 ימים) | |||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | בוקרשט | |||||||||||||||||
| תוצאה | ניצחון מדינות המרכז | |||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||
קרב בוקרשט היה הקרב חשוב במהלך המערכה על רומניה במלחמת העולם הראשונה, שבו כבשו מעצמות המרכז את בוקרשט, ואילצו את הצבא הרומני לסגת למולדובה, ולהעביר את עיר הבירה ליאשי.
רקע
ב-27 בנובמבר 1916 הדפו כוחות מעצמות המרכז את הצבא הרומני מעבר לנהר אולט, אולם הסתערות פרונארו שנערכה ב-28 בנובמבר על ידי כוחות פרשים רומנית, הצליחה לעכב את כוחות מעצמות המרכז, והקנתה זמן יקר לצבא הרומני לארגן את המגננה מעבר לנהר.
הקרב
ב-1 בדצמבר החל הצבא הרומני במתקפה שלו, והצליח ליצור פער ברוחב 20 ק"מ בין כוחותיו של אוגוסט פון מקנזן לכוחותיו של אריך פון פלקנהיין. הגנרל הגרמני אריך לודנדורף חשב שהמצב חמור מאוד, ואמר: "ב-1 בדצמבר הותקף האגף השמאלי של ארמיית הדנובה בעצמה רבה מדרום מערב לבוקרשט ונהדף לאחור, ובעקבות כך החיילים הגרמניים שחצו את נהר הניילוב נותקו ונותרו מבודדים, והמצב בהחלט הפך לחמור מאוד."[1]
הכוחות הרומנים שבו אלפי חיילים ותפסו כמויות משמעותיות של אספקה במהלך מתקפת הנגד הזאת, ורק התערבות ברגע האחרון של הדיוויזיה הטורקית ה-26 ב-2 בדצמבר, הצילה את קבוצת מקנזן מהכיתור.
אולם, הרומנים נתקלו בבעיה ניכרת, לאחר שמכונית של קציני מטה שנשאה את תוכניות המתקפה נסעה בטעות לעמדה גרמנית ונלכדה. תוכניות אלה היו חיוניות לגרמנים, שעד מהרה הצליחו לדחוף את הכוחות הרומנים, ולהשאיר את הדרך לבירה פתוחה.
תוצאות הקרב
לאחר הקרב התנהלו קרבות קטנים בביצורים סביב בוקרשט, בין הכוחות הגרמנים לבין יחידות העתודה הרומניים, אולם הרומנים נכשלו בעקבות פעולותיו של אלכסנדרו סוצ'ק, שהיה ממוצא גרמני ופקודו של קונסטנטין פרזאן, וב-6 בדצמבר נכבשה העיר על ידי מעצמות המרכז. עם זאת, למרות המאמצים הגדולים שנעשו על ידי מעצמות המרכז לאורך כל התקופה, הם לא הצליחו להשיג את מטרתם הפוליטית והאסטרטגית הבסיסית, שהיא התבוסה של רומניה ויציאתה מהמלחמה. למרות האבדות הכבדות של רומניה, כ-250,000 חיילים, שהיוו כמעט שליש מכוח האדם שגויס באוגוסט 1916, והפסדים כבדים באמצעי לחימה, הצבא הרומני היה עדיין כוח שנלקח בחשבון על ידי בעלי ברית ואויבים כאחד, ועדיין היה מסוגל לצאת להתקפות נוספות. לפני נסיגתם, שרפו חיילים רומנים את בארות הנפט בפלויישטי, יחד עם שדות החיטה שמסביב, על מנת לשלול אותם מידי מעצמות המרכז.
בעקבות התבוסה עברה ממשלת רומניה לשבת ביאשי, ואילו בוקרשט נותרה תחת שלטון גרמני, ושוחררה בסופו של דבר רק לאחר כניעת מעצמות המרכז בשנת 1918.
הערות שוליים
- ^ אריך לודנדורף, זכרונות המלחמה שלי 1914-1918, הוצאת הצי & הצבא, 2001
