קציעה
ערך זה עוסק באישיות מהתנ"ך, בתו של איוב. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קְצִיעָה היא אישיות מהתנ"ך, בתו של איוב. שמה מופיע באפילוג לסיפורי ספר איוב. קציעה נולדה לאחר שה' השיב לאיוב את כל רכושו ומעמדו לאחר הניסיונות בהם ניסה אותו. מסופר כי לקציעה היו עוד שבעה אחים אשר שמם אינו ידוע ושתי אחיות הבכירה ימימה, והצעירה קרן הפוך. המקרא מציין את שמות הבנות שנולדו לאיוב ולא את שמות הבנים. עוד מוסיף המקרא ומציין כי ניתנה לאחיות ובכללן לקציעה נחלה "בתוך אחיהן".[1]
סוף הסיפור אינו מספר בשמות בניו של איוב. המחבר המקראי מוסיף כי:" וְלֹא נִמְצָא נָשִׁים יָפוֹת, כִּבְנוֹת אִיּוֹב--בְּכָל הָאָרֶץ; וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם נַחֲלָה, בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם".[1] ייתכן כי בהערת המחבר על אודות יופיין של בנות איוב קיימים שרידים מספר איוב החיצוני המספרים בשבח בנותיו של איוב.[2]
מדרש שמה
יש שפירשו את השם קציעה מן הצמח Laurus Casia. התבנית "קְצִיעוֹת" מופיעה בספר תהילים, פרק מ"ה, פסוק ט'. מצודת ציון ואחרים פירשו את הפסוק בתהילים "מור ואהלות קציעות" - שמות מיני בושם. שמותיהן של בנות איוב ובכללן זה של קציעה, ניטלו מיסודות הטבע. ימימה מהחי- יונה. קציעה מהצומח, "שהיה ריחה נודף כקציעה (בבא בתרא ט"ז, ב') וקרן הפוך מן הדומם - סוג של צבע.[3] אסף הרופא פירש את המילה 'קציעות' כך ”קציעות הנקראים בלשון ארם: משלחתא דבסמא ובלשון יוון נקרא כסייא פיסטולא, ובלשון ערב סליכא”.[4]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 ספר איוב, פרק מ"ב, פסוק ט"ו
- ^ ישעיהו נבנצל, איש תם וישר : לימוד ועיון בספר איוב, ירושלים, מס, 2008, עמ' 81
- ^ אברהם כהנא, איוב: מקרא מפורש, תל אביב, מקורות, 1968, ע"מ רכז
- ^ זהר עמר, צמחי המקרא: בחינה מחודשת לזיהוי כל הצמחים הנזכרים בתנ"ך לאור מקורות ישראל והמחקר המדעי, ירושלים, ראובן מס, 2009, עמ' 184
