קסטלו די ריבולי
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | אמנות עכשווית |
קסטל דה ריבולי (באיטלקית: Castello di Rivoli) היא מצודה בריבולי שבקרבת טורינו שבאיטליה, אשר שימשה כאחד המעונות המלכותיים של בית סבויה. כיום משמש המבנה כמוזיאון לאמנות עכשווית של טורינו.
תולדות המקום
מניחים כי המצודה נבנתה בין המאה ה-9 למאה ה-10, אך העדות הראשונה לקיומה היא מסמך משנת 1159, בחתימת ידו של פרידריך "ברברוסה" קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", המאשר את העברת הבעלות על אזור ריבולזה (Rivolese) הכולל את המצודה, לבישוף של טורינו.
במאה ה-11 נרכשה המצודה על ידי בית סבויה, אשר הסתכסך תוך זמן קצר עם הבישוף, סכסוך שבשנת 1184 גרם נזקים למבנה. בשנת 1330 הועברה למצודה פעילות המועצה המנהלית העליונה (Consiglio dei Principi) של האזור הכפרי, על ידי הרוזן אמדאו ה-4. שם גם הוצגו לראשונה תכריכי טורינו בדרכם ליעדם הסופי לתצוגה בכנסייה בטורינו.
בשנת 1559 נקבע ב"הסכם שאטו-קאמברסיס" (Treaty of Cateau-Cambrésis) כי הדוכס אמנואלה פיליברטו לא יוכל לשבת בטורינו אלא אם ייוולד לו בן זכר. הדוכס עבר להתגורר במצודה וביצע בה שיפוצים עד להולדת בנו, צ'ארלס אמנואלה ה-1, בשנת 1562, אז עזב את המצודה וחזר לטורינו. השיפוצים במצודה נמשכו עד 1644 עם ייסוד מיבנה ה"גלריה של בית סבויה" אשר נקרא "מניקה לונגה" (Manica Lunga). רוב שכיות החמדה שהוצגו בגלריה נבזזו על ידי החילות הצרפתיים במהלך מלחמת תשע השנים, בסוף המאה ה-17, וכיום ניתן לצפות רק בשרידיהן.
בתחילת המאה ה-18 חידש האדריכל פיליפּוֹ יובָרָה את מלאכת השיפוצים בהזמנתו של הדוכס ויקטור אמדאו ה-2, אשר התגורר במצודה כאסיר לאחר שוויתר על כס המלוכה ונכשל לזכות בו שוב. יובָרָה הקים רק את חזית המצודה, אך גם אותה לא הספיק לסיים. עם מותו של אמדאו ה-2 ננטשה המצודה עד לשנת 1863, אז החליטה עיריית ריבולי להפכה לקסרקטין. עשרים שנה מאוחר יותר שימש אגף של המצודה כספרייה.
במלחמת העולם השנייה ניזוקה המצודה קשות ונשארה נטושה עד לשנת 1979, אז חודשו עבודות השחזור. כיום כוללת המצודה שני מבנים בלבד: ה"מניקה לונגה" (הגלריה) והחזית הבלתי גמורה שהקים יובָרָה. בשנת 1984 נפתחה המצודה לקהל כמוזיאון לאמנות בת זמננו, הנחשב לאחד המוזיאונים הידועים מסוגו באירופה.
עבודות השיפוץ הראשונות נעשו על ידי האדריכל אנדריאה ברונו. היוזמה לא הושלמה מכיוון שהתקציב הספיק רק לתיקון הנזקים למבנה. כעבור כמה שנים, בשנת 1967, המשיך ברונו לשבור את החלקים המתפוררים של האטריום, שנבנו בתחילת המאה ה-10.[1] הוא שימר את הטירה במלואה והקים שם את המוזיאון לאמנות מודרנית.
גלריית תמונות
-
הכניסה לאזור "מניקה לונגה"
-
תוספות בנות זמננו ל"מניקה לונגה"
-
מבט כללי
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של קסטלו די ריבולי
הערות שוליים
- ^ "Renovation". castellodirivoli.org. נבדק ב-14 בנובמבר 2016.
{{cite web}}: (עזרה)
.svg)
27577919קסטלו די ריבולי