קלרה לנגר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה.קלרה לנגר (בהונגרית: Langer Klára; בודפשט, 23 בינואר 1912[1] – בודפשט, 20 במאי 1973) הייתה צלמת-מאיירת יהודייה-הונגרייה, אמנית צילום פורצת דרך בצילום החברתי שלה, זוכת פרס האמן המצטיין (1962).
קורות חייה
קלרה לנגר נולדה במשפחה יהודית בורגנית כבתם של שמעון לנגר (1877–1940), מעצב ריהוט ולאחר מכן פקיד ושל אדל אסתר וייס (1880–1937). ההורים הקדישו תשומת לב רבה לחינוך ולחינוך של ילדיהם במיוחד. אחיה הבכור של קלרה לנגר, קארוי, הפך למהנדס, ואחיה הצעיר, שאנדור, הפך לרופא. באותה תקופה, גם במשפחות מהמעמד הבינוני, נדיר היה שילדה לומדת בגימנסיה במקום בבית הספר הרגיל של המעמד הבינוני ותרכוש השכלה רחבה. בית ההורים, שסיפק חינוך מתאים ומקצוע טוב, הציע כמה מסלולי חיים. לאחר סיום לימודיה התיכוניים ובחינות הבגרות למדה ציור וגרפיקה פרסומית ובשנת 1937 קיבלה תעודת מאסטר בצילום.
עד המלחמה
לנגר התפרנסה מצילומי פרסומת ומצילומי ילדים. יחד עם זה היא פנתה גם לצילון הברתי וביחד עם קאטה שוגאר, נסעה דרך הונגריה, טרנסילבניה וכמה מדינות באירופה כדי לצלם תמונות של אומללות וייאוש, וכך הפיקה כמה מיצירותיה הטובות ביותר. היא סידרה אותן - בגישה חדשה לחלוטין בצילום הונגרי - לסדרות בעלות עוצמה דרמטית במיוחד, המודגשת על ידי גוונים כהים וניגודי תאורה חזקים. נותרו רק מעטים מהם:
- Moissonneurs ("קוצרים"),
- Ouvriers et chômeurs ("עובדים ומובטלים"),
- Les Persécutés ("הנרדפים")
- Tsiganes ("הצוענים")
- Juifs ("היהודים")
- Arméniens et Noirs ("הארמנים והשחורים")
עיניהם של הגברים והנשים המושפלים האלה מלאות עצב ופחד עתיק יומין.
בשנים 1938–1939 עבדה בעיתוני השמאל בפריז. היא שרדה את מלחמת העולם השנייה ואת השואה כנרדת מתמדת, ולאחר מכן צילמה את הילדים יתומי המלחמה.
אחרי המלחמה
תמונתה המפורסמת Vers la lumière ("לקראת האור") סימנה את תחילתו של צעד חדש בקריירה שלה. משנת 1945 השתתפה בעבודת תעמולה שמטרתה הייתה שיקום המדינה, היא ערכה תערוכות והפיקה חוברות. מ-1950 עד 1954, הייתה עובדת של Magyar Fotó (שמה הקודם של סוכנות הידיעות ההונגרית). דיווחיה שיקפו גם את הטון האופטימי של הריאליזם הסוציאליסטי שנדרשה על ידי מדיניות התרבות הרשמית. לאחר שהפגינה נגד הלאמת האולפנים הפרטיים של אמני הצילום, פוטרה והייתה ללא עבודה במשך ארבע שנים. אלבומה "ילדים" (1963) יצא לאור בארבע שפות. מ-1965 עד 1968 איירה את כרכי "שירים יפים" (Szép versek). בשנים 1950 עד 1972 לימדה צילום בבית הספר הגבוה לאמנויות יפות ואמנויות שימושיות. מ-1964 הייתה צלמת העיתונות של השבועון "מראה" (Tükör). ב-1961 ערכה תערוכת רטרוספקטיבה באולם Fényes Adolf, ובשנת 2000 הציגה תערוכה קאמרית בגלריה וינטג'. מונוגרפיה קטנה פורסמה על עבודתו בשם Fotó Langer (1973). בעלה היה יוז'ף שפיץ, לו נישאה ב-1960. היא הובאה למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה.
עבודותיה
החל משנות ה-30, לנגר ארגן את יצירותיו המוגמרות בסדרות, ערוכות בדחיסה דרמטית, המבוססת על קונספט מאוחד בקנה מידה גדול. הטון של יצירותיו - כדברי קלרה טורי - "מתאפיין בחימום יתר רגשי עז, הטון של תמונותיו הוא ברובו כהה, ומבוסס על ניגודי אור וצל חזקים המעצימים את הדרמה של הביטוי".
פרסים והוקרה
- מ-1949 עד 1956 מזכירת מחלקת הצילום באיגוד האמנים המקצועיים והתעשייתיים
- מייסדת אגודת אמני הצילום (1956)
- חברת הנהלה במשך מספר שנים
- פרס האמן המצטיין (1962)
- ב-1968 זכה בפרס המיוחד של תחרות הצילום האתנוגרפי
- בשנת 1972 הוענק לו פרס הצטיינות הכבוד של הפדרציה הבינלאומית של אמני הצילום (FIAP)
לקריאה נוספת
- Magyar életrajzi lexikon II. (L–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1969. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- Gyermekek/Children/Enfants/Nimos Pannónia Kiadó. Budapest, 1963. (ילדים)
- Foto Langer Klára, életrajz: OELMACHER ANNA, Fotóművészeti Kiskönyvtár, Corvina, Budapest, 1973. פוטו קלרה לנגר, ביוגרפיה)
- E. Csorba Csilla (2000). Magyar fotográfusnők. Budapest: Enciklopédia Kiadó. ISBN 963 8477 51 2. (צלמות הונגריות)
- Tőry Klára. "Tiszteletadás". Mafot. נבדק ב-2017-03-25. (מתן כבוד)
קישורים חיצוניי
- ביוגרפיה ותמונותיה בגלריה וינטג'
- אחדות מתמונותיה
- קלרה לנגר באתר artnet
- קלרה לנגר. ביוגרפיה ותמונותיה
הערות שוליים
