קלייר שיפמן
| לידה |
4 באוקטובר 1962 (גיל: 62) קולומבוס |
|---|---|
| מדינה | ארצות הברית |
| השכלה | אוניברסיטת קולומביה, בית הספר ליחסים בינלאומיים של אוניברסיטת קולומביה, תיכון תומאס וורתינגטון |
| פרסים והוקרה | |
| פרס פיבודי | |
קלייר שיפמן (באנגלית: Claire Shipman; נולדה ב-4 באוקטובר 1962) היא עיתונאית טלוויזיה אמריקאית והכתבת הלאומית הבכירה לשעבר של "בוקר טוב אמריקה" של ABC. היא מכהנת כנשיאה בפועל של אוניברסיטת קולומביה מאז מרץ 2025.[1] בעבר הייתה יו"ר משותף של חבר הנאמנים של האוניברסיטה.[2] היא גם נשואה לג'יי קרני (אנ'), מזכיר העיתונות לשעבר של נשיא ארצות הברית ברק אובמה בבית הלבן.[3] שיפמן שימשה כיו"ר מועצת הנאמנים של אוניברסיטת קולומביה במהלך ההפגנות הפרו-פלסטיניות ב-2024, מה שהוביל לפריסת משטרת NYP בקמפוס שבמהלכן נעצרו למעלה מ-100 סטודנטים.[4]
ראשית חייה
שיפמן נולדה ב-4 באוקטובר 1962 בוושינגטון, היא בתם של כריסטי (ארמסטרונג) ז"ל ומורגן אנלו שיפמן, פרופסור למשפטים באוניברסיטת המדינה של אוהיו, מכללת מוריץ למשפטים.[5] היא סיימה את בית הספר התיכון וורת'ינגטון בוורטינגטון, אוהיו, ב-1980. היא בוגרת 1986 בקולג' קולומביה של אוניברסיטת קולומביה עם תואר בלימודי רוסית וכן קיבלה תואר שני במדעים בינלאומיים מבית הספר למדעים בינלאומיים וציבוריים של קולומביה בשנת 1994.[6]
קריירה
שיפמן החלה את הקריירה שלה בעיתונאות ב-CNN, שם סיקרה את הבית הלבן, ובילתה חמש שנים בלשכת CNN במוסקבה בסיקור התמוטטות ברית המועצות. לאחר מכן עבדה ב-NBC מ-1997 עד 2001 וסיקרה את הבית הלבן בתקופת ממשל קלינטון. שיפמן הצטרפה לחדשות ABC בשנת 2001, ודיווח על פוליטיקה, נושאים בינלאומיים ונושאים חברתיים.[7]
יחד עם העיתונאית קטי קיי מה-BBC, היא כתבה שלושה ספרים רבי מכר של הניו יורק טיימס.[8]
ב-28 במרץ 2025, שיפמן החליפה את קתרינה ארמסטרונג בתור הנשיאה בפועל של אוניברסיטת קולומביה.[9]
חיים אישיים
היא הייתה נשואה לראש לשכת CNN לשעבר במוסקבה, סטיב הרסט, מ-1991 עד 1996.[10] לה ולבעלה השני, ג'יי קרני שהיה מזכיר העיתונות של הבית הלבן מ-2011 עד 2014, יש בן ובת.
הוקרה
בשנת 1990, היא זכתה בפרס אלפרד דופונט-קולומביה ופרס אמי על דיווחה על הפגנות כיכר טיאננמן.[11]
שיפמן קיבל פרס פיבודי בשנת 1991 כחלק מצוות CNN שסיקר את ניסיון ההפיכה הסובייטית באוגוסט 1991 ואת פירוק ברית המועצות שלאחר מכן.[12]
בשנת 1993 היא זכתה במדליית "מגן רוסיה החופשית" מנשיא רוסיה בוריס ילצין על פועלה בתקופה זו.[13]
ספריה
- Womenomics (2009)
- The Confidence Code (2014)
- The Confidence Code for Girls (2018)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ "Shipman Named Acting President | Office of Public Affairs". communications.news.columbia.edu. נבדק ב-2025-03-29.
- ↑ Claire Shipman, Co-Chair | Office of the Secretary, secretary.columbia.edu
- ↑ Landler, Mark (30 במאי 2014). "Journalist-Turned-Spokesman Resigns as Daily Voice of the White House". The New York Times. נבדק ב-2 ביוני 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Mann, Brian (2024-04-18). "NYPD breaks up pro-Palestinian protest at Columbia University". NPR. נבדק ב-2025-03-29.
- ↑ "Morgan Enlow Shipman". Legacy.com. 4 בדצמבר 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Claire Shipman, Co-Chair | Office of the Secretary". secretary.columbia.edu. נבדק ב-2025-03-29.
- ↑ "Claire Shipman | Conferences". conferences.shrm.org. נבדק ב-2025-03-29.
- ↑ Katty Kay, HarperCollins
- ↑ דניאל אדלסון, בצל הלחץ של טראמפ: נשיאת אונ' קולומביה התפטרה אחרי 7 חודשים בתפקיד, באתר ynet, 29 במרץ 2025
- ↑ "Columbia College Today". www.college.columbia.edu. נבדק ב-2025-03-29.
- ↑ "Claire C. Shipman CC'86, SIPA'94 Receives 2022 Alexander Hamilton Medal". Columbia College. נבדק ב-2025-03-29.
- ↑ "Authors | The Confidence Code for Girls". #confidencecodegirls. נבדק ב-2022-03-05.
- ↑ "Указ Президента Российской Федерации от 18.08.1993 г. № 1247". Президент России. נבדק ב-2025-03-29.
קלייר שיפמן40770554Q5125308