קליינטליזם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קליינטליזם הוא מתן סחורות ושירותים לצורך תמיכה פוליטית, שלרוב כולל במשתמע או במפורש מגעי תן וקח.[1] קליינטליזם כרוך בקשר א-סימטרי בין קבוצות פוליטיקאים ונבחרי ציבור ללקוחות.

אף על פי שהוצעו הגדרות רבות לקליינטליזם, לדברי המדען הפוליטי אלן היקן, בדרך כלל מקובל שישנם ארבעה מרכיבים יסודיים במערכות יחסים קליינטליסטיות:

  • מערכת יחסים דיאדית: באופן פשוט, אלו מערכות יחסים דו-כיווניות.
  • תלותיות: מסירת הטובות לאזרח מהפוליטיקאי או מהברוקר מותנית במעשים שנדרש לעשות האזרח מטעם הפוליטיקאי או המפלגה שמהם הוא מקבל את הטובות.
  • היררכיה: הפוליטיקאי או המפלגה נמצאים בעמדת כוח גבוהה יותר מהאזרח שמקבל את הטובות.
  • איטרציה: מערכת היחסים אינה חילוף דברים בצורה חד פעמית, אלא מתמשכת.[2]

השלכות

השלכות הקליינטליזם הן על פי רוב שליליות, הוא פוגע בדמוקרטיה ובממשל והשלכותיו על הכלכלה אינן ברורות.

עקרון שלטון העם בדמוקרטיה, שנותן למצביעים את הכוח לתת דין וחשבון לנבחרי הציבור ולמעשיהם, מעורער על ידי הקליינטליזם. הסיבה לכך היא שתחת השפעת הקליינטליזם ההצבעות תלויות בסיפוק טובות ללקוחות ולא בביצוע של נבחרי הציבור בתפקידם. בנוסף לכך, הקליינטליזם מפר יסודות דמוקרטיים כמו חשאיות הבחירות ופיקוח השלטון. דברים אלה מחלישים את המוסדות הדמוקרטיים ומשפיעים לרעה על יעילות הממשלה.[3]

השחיתות ותפיסת התבססו גם הן כקשורות בהדיקות עם מערכות קליינטליסטיות. יש לכך סיבות רבות. ראשית, לעיתים קרובות פטרונים מופיעים כמעל לחוק במערכות קליינטליסטיות רבות. יתרה מזאת, חלק מהמעשים במערכות קליינטליסטיות, כמו קניית הצבעות, יכולים להיות בלתי חוקיים מטבעם. לסיום, המשאבים הדרושים לפטרונים לתחזוקת המערכת הקלייטליסטית יכולים לחייב אמצעים בלתי חוקיים להשגת סחורות.

יש חוקרים הסבורים כי מכיוון שהפטרונים מתמקדים בהשגת טובין פרטיים, הם מזניחים טובין ציבוריים כמו כבישים ובתי ספר ציבוריים המסייעים להתפתחות כלכלית.[4] בנוסף, חוקרים מציינים כי רדיפת בצע ושחיתות, שרווחים במערכות קליינטליסטיות, עלולים להשפיע לרעה על הכלכלה עצמה. עם זאת, עדיין קיימת אי ודאות רבה בהשפעות הכלכליות של הקליינטליזם.[3]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Stokes, Susan C; Dunning, Thad; Nazareno, Marcelo; Brusco, Valeria (2013-09-16). Brokers, Voters, and Clientelism: The Puzzle of Distributive Politics. ISBN 978-1107660397.
  2. ^ Allen Hicken (2011-05-09). "Clientelism". Annual Review of Political Science. 14 (1): 289–310. doi:10.1146/annurev.polisci.031908.220508. ISSN 1094-2939.
  3. ^ 3.0 3.1 Hickens, Allen (ביוני 2011). "Clientelism". Annual Review of Political Science. 14: 289–310. doi:10.1146/annurev.polisci.031908.220508. {{cite journal}}: (עזרה)
  4. ^ Stokes, Susan (ביולי 2009). Boix, Carles; Stokes, Susan C (eds.). Political Clientelism. The Oxford Handbook of Comparative Politics. Vol. 1. doi:10.1093/oxfordhb/9780199566020.001.0001. ISBN 9780199566020. {{cite book}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29509739קליינטליזם