קליידוסקופ
קָלֵידוֹסְקוֹפּ (מיוונית: "צופה בתמונה יפה"; על פי האקדמיה ללשון העברית: גְּלִילוֹר), הוא מכשיר אופטי, שנועד להמחיש צורות סימטריות, וכיום משמש בעיקר לשעשוע. הוא מורכב מגליל שבתוכו מראות, המשקפות עצמים (בדרך כלל שברי זכוכית) צבעוניים שבתוכו למשתמש המשקיף מחור בקצה הגליל, כשאור מאיר מהקצה השני. בדרך כלל הוא כולל שתי מראות מלבניות המוצמדות זו לזו בשפתן המוארכת. סידור המראות בזווית 45 מעלות ייצור שמונה שכפולים של העצמים הנראים, זווית של 60 מעלות תיצור שישה שכפולים, וזווית של 90 מעלות תיצור ארבעה שכפולים. כשמסובבים את הגליל, משתנים העצמים הנצפים, והסידורים השונים של עצמים שהמראות משקפות יוצרים שפע של צורות סימטריות וצבעוניות.
את הקליידוסקופ המציא סר דייוויד ברוסטר ב-1816, והוא נרשם כפטנט ב-1817.
המילונאי ראובן אלקלעי הציע במילונו את החידוש רָהִיב כשם תואר (תחת קליידוסקופי).[1]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קליידוסקופ |
דפנה ארד, הרגע שבו הומצא הקליידוסקופ, באתר הארץ, 21 באפריל 2013- בניית קליידוסקופ וירטואלי באתר מוזיאון הילדות V&A (באנגלית)
- קליידוסקופ, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ ראובן אלקלעי, כרך 3, מלון עברי שלם, הוצאת גליל, 1994, יש לציין שבפֶרֶט חידושי הלשון כתוב "קליידוסקופ" (ש"ע), אך יש להניח שזו שגיאת דפוס והנכון הוא ש"ת כפי שכתוב ומנוקד בערך 'רהיב' שבגוף המילון (עמוד 1506)
32842221קליידוסקופ