קלומיפן
דף זה אינו מוצג בפני קוראי מהדורת נוער.
| בטיחות | |
|---|---|
| דרכי מתן | דרך הפה |
קלומיפן (ידוע גם כ-קלומיד או איקאקלומין), היא תרופה שנעשה בה שימוש בטיפולי פוריות אצל נשים הסובלות מבעיות בביוץ, כולל אצל אלו הסובלות מתסמונת השחלות הפוליציסטיות. התרופה מגבירה את הסיכוי לתאומים. היא ניטלת דרך הפה פעם ביום, לרוב למשך חמשה ימים.
תופעות לוואי השכיחות הם כאבים באגן התחתון וגלי חום. תופעות לוואי אחרות יכולות לכלול, שינויים בראייה, הקאות, בעיות שינה, ופרכוסים. התרופה אינה מומלצת לאלו הסובלות ממחלות כבד, דימום וגינלי לא תקין מסיבה לא ידועה, או לנשים בהריון. קלומיפן היא ממשפחת התרופות המודולריות הפועלות על קולטני האסטרוגן הסלקטיביים (SERM), והיא תרופה לא סטרואידית. דרך הפעולה שלה היא על ידי גרימת שחרור ה-GNRH על ידי ה-היפותלמוס וכתוצאה מכך גונדוטרופין מבלוטת יותרת המוח (היפופיזה) הקדמית.
קלומיפן אושרה לשימוש בארצות הברית החל משנת 1967, והיא נמצאת ברשימת התרופות האפקטיביות והבטוחות ביותר של ארגון הבריאות העולמי (WHO), התרופה היא הבטוחה והיעילה ביותר הנצרכת במערכת הבריאות. התרופה ניתנת להשגה בגרסה גנרית. העלות הסיטונאית לתרופה בארצות המתפתחות היא כ-0.79 עד 2.00 דולר למשך תקופת הטיפול, ובארצות הברית כ-4.80 דולר למשך תקופת הטיפול. הצגת התרופה סימנה את תחילת עידן ה-טכנולוגיות הרבייה.
שימושים רפואיים
קלומיפן היא אחת מכמה אופציות בטיפול השראת ביוץ אצל אלו הסובלות מאי פוריות על רקע אי ביוץ או הפרעות בביוץ. חסרים עדיין עדויות על טיפול בקלומיפן בעקרות על רקע בלתי מוסבר, בכאלו מקרים מחקרים הראו על שיעור כניסה להריון קליני של 5.6% במחזור עם קלומיפן למול שיעור של 1.3%-4.2% במחזור ללא קלומיפן.
הדרכים הבאות משמשות לעיתים במהלך מחזור טיפול ב-השראת ביוץ לפיקוח על ההליך.
- ניטור זקיקים על ידי אולטראסאונד וגינלי, החל מ-4–6 ימים לאחר לקיחת הכדור האחרון, אולטרסאונד טרנסווגינלי סדרתי עשוי לתת הערכה לגבי מספר ואיכות הביציות הבשלות. כמו כן הוא עשוי לספק עדות חזקה להתרחשות ביוץ כמו קריסה פתאומית של הזקיק טרום ביוצי או עליה בנופח הנוזל בכיס הדוגלס. לאחר הביוץ הוא עשוי לחשוף סימנים של לוטאינזציה (הצהבה) כמו אובדן שולי הזקיק המוגדרים בבירור והופעת הדים פנימיים.
- רמות האסטרדיול בדם החל מ 4–6 ימים מנטילת הגלולה האחרונה.
- בדיקת post coital test]]) PCT]]) בין 1–3 ימים לפני הביוץ כדי לבדוק אם ישנם לפחות 5 תאי רבייה פרוגרסיבים לכל HPF.
- מידת העלייה של ההורמון LH בבדיקת שתן 3 עד 4 ימים אחר לקיחת הגלולה האחרונה.
- רמת פרוגסטרון האמצע לוטאלי של לפחות 10 ng/ml בבדיקה 7–9 יום לאחר הביוץ נחשב כתקין.
חזרה על המינון: על מחזור הטיפול הזה בן ה-5 ימים אפשר לחזור בכל 30 יום. ניתן להגדיל את המינון ב-50 מ"ג בכל טיפול עד להשגת ביוץ. על פי המלצות היצרן לא מומלץ ליטול את התרופה למשך יותר מ-6 מחזורים.
כהיום כבר לא מומלץ לבצע בדיקת אולטראסאונד לפני כל תחילת טיפול כדי לשלול הגדלה משמעותית של השחלות.
שימושים אחרים
נעשה שימוש בקלומיפן גם כאמצעי עזר בטיפולי הפרייה אחרים בכדי להעלות את סיכויי ההצלחה של הטיפולים.
לעיתים נעשה שימוש בקלומיפן לטיפול ב-היפוגונדיזם אצל גברים כתחליף ל-טיפולים מחליפי טסטוסרון (TRT), השימוש נעשה במינון של בין 20 עד 50 מ"ג שלושה פעמים בשבוע עד ל-אחד ביום לשימוש מסוג זה. נמצא שהוא מכפיל את רמות הטסטוסטרון ב-2 עד 2.5 אצל גברים היפוגונדלים במינון הזה. במבחני ההשוואה הרבים והשאלונים שנלקחו מבין המשתמשים בתחליפים לטסטוסטרון, צוינו העלות הנמוכה של קלומיפן, היתרונות הטיפוליים וסיכויי ההצלחה הגבוהים יותר לשיפור ההיפוגונדיזם. נעשה גם שימוש בקלומיפן בטכנולוגיית אחרות לטיפול בפוריות כדי להגדיל את אחוזי ההצלחה של שיטות אלה.
נעשה גם שימוש בקלומיפן בטיפול בגניקומסטיה. נמצא כי הוא שימושי לטיפול במקרים מסוימים של גינקומסטיה אך הוא אינו יעיל כמו טמוקסיפן או רלוקסיפן לצורך זה. התרופה הראתה תוצאות משתנות לגינקומסטיה ולכן היא אינה מומלצת לטיפול במצב.
התוויות נגד
התוויות נגד כוללות אלרגיה לתרופות, הריון, בעיות כבד קודמות, דימום לא תקין בנרתיק מסיבה לא ברורה, ציסטות בשחלות שאינן כתוצאה מתסמונת השחלות הפוליציסטיות, בעיות בוויסות הורמוני יותרת הכליה או בלוטת התריס וגידולים בהיפופיזה.
תופעות לוואי
התגובה השלילית הנפוצה ביותר הקשורה לשימוש בקלומיפן (10% מהאנשים) היא הגדלת שחלות הפיכה.
תופעות פחות שכיחות (1-10% מהאנשים) כוללות תסמינים חזותיים (ראייה מטושטשת, ראייה כפולה, מצופים, רגישות בעין לאור, סקוטומטה), כאבי ראש, גלי הדם בכלי הדם (או גלי החום), רגישות לאור והצרת אישונים, דימום חריג ברחם ו/או אי נוחות בבטן.
תופעות לוואי נדירות (1% מהאנשים) כוללות: רמה גבוהה של טריגליצרידים בדם, דלקת בכבד, התקרחות הפיכה ו/או תסמונת גירוי יתר בשחלות.
קלומיפן יכולה להוביל לביוץ מרובה, ולכן מגדילה את הסיכוי לתאומים (10% מהלידות במקום ~ 1% באוכלוסייה הכללית) ולשלישיות.
נראה כי שיעורי המומים וההפלות לא משתנים עם השימוש בקלומיפן לפוריות. קלומיפן נקשר לחריגות כבד ולכמה מקרים של רעילות בכבד.
סיכון לסרטן
מחקרים מסוימים העלו כי קלומיפן אם משתמשים בו יותר משנה עשוי להגביר את הסיכון לסרטן השחלות. זה יכול להיות המקרה רק אצל מי שמעולם לא היה ולא נכנס להריון. מחקרים אחרונים לא הצליחו לתמוך בממצאים אלה.
קישורים חיצוניים
- קלומיפן (איקקלומין) (Clomiphene) באתר informed
- קלומיפן: גורמים אפשריים, מצבים דומים ומאמרים באתר זאפ דוקטורס
