קו נורת'רן
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מדינה | הממלכה המאוחדת |
| עיר | לונדון |
| שם המערכת | הרכבת התחתית של לונדון |
| מידע על ההקמה | |
| פתיחת הקו | 1890 |
| מידע על הקו | |
| סוג הקו | קו עמוק |
| אורך הקו | 58 ק"מ |
| צבע על המפה | שחור |
| מספר נוסעים בשנה | 206 מיליון |
| מספר התחנות | 50 |
קו נורת'רן (באנגלית: Northern Line; "הקו הצפוני") הוא קו עמוק במערכת הרכבת התחתית של לונדון. צבעו שחור במפת הרכבת התחתית של לונדון והוא מסיע כ-206,734,000 נוסעים בשנה מה שהופך אותו לקו העמוס ביותר במערכת הרכבת התחתית של לונדון. רוב אורך הקו (58 ק"מ) בנוי בצורת קו עמוק מתחת לקרקע. למרות שמו ("הצפוני"), נורת'רן לא משרת את התחנות הצפוניות ביותר במערכת התחתית, אם כי הוא משרת דווקא את רוב התחנות הדרומיות ומשרת 16 מתוך 29 תחנות הרכבת הנמצאות דרומית לנהר התמזה. בקו 50 תחנות, מתוכן 36 מתחת לקרקע.
היסטוריה
היווצרות הקו
קו הנורת'רן התפתח משתי חברות רכבת: רכבת העיר ודרום לונדון (the City & South London Railway; בקצרה − C&SLR) ורכבת הצ'ארינג קרוס, יוסטין והמפסטד (the Charing Cross, Euston & Hampstead Railway; בקצרה − CCE&HR).
"רכבת העיר ודרום לונדון" היא הרכבת התחתית הראשונה שהייתה בקו עמוק שנבנתה תחת פיקוחו של ג'יימס הנרי גרייטהד, שהיה, בין היתר אחראי עם פיטר ו. ברלו (מהנדס בריטי) על הטאוור סאבוואי. הקו היה הראשון מקווי הרכבת התחתית של לונדון שנבנה על ידי קידוח עמוק מתחת לפני הרחוב וכן הראשון שהופעל באמצעות מתח חשמלי. הרכבת נפתחה בשנת 1890 ונסעה בין תחנת הרכבת התחתית סטוקוול לתחנת הרכבת התחתית רחוב קינג ויליאם (שכיום איננה בשימוש). מיקום התחנה היה לא נוח וחסר יכולת להתמודד עם תנועת החברה כך שבשנת 1900 נפתח מסלול חדש לתחנת הרכבת מורגייט דרך תחנת הרכבת בנק-מוניומנט.
מפה
קישורים חיצוניים
