קולומן מוזר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה.
קולומן מוזר (בגרמנית: Koloman Moser; 30 במרץ 1868 - 18 באוקטובר 1918) היה מעצב אוסטרי, שהשפיע רבות על האמנות הגרפית של המאה העשרים, ואחד מבכירי האמנים של תנועת "הזצסיון הווינאי". [1]
קולומן מוזר עיצב במגוון רחב של תחומי אמנות, כולל ספרים ועבודות גרפיות החל מדברי דואר וכלה בתמונות במגזינים, אופנה, ויטראז'ים, חרסינה וקרמיקה, כלי שולחן, כסף, תכשיטים וריהוט.
חיים ויצירה
קולומן מוזר נולד בווינה. הוא היה בנם של יוזף מוזר ואשתו תרזה, לבית הירש. ב-4 באפריל 1868 הוא הוטבל. היו לו שתי אחיות צעירות יותר.
לאחר סיום בית הספר היסודי, למד קולומן בבית הספר המסחרי, ולאחר מכן קיבל שיעורי רישום קבועים בבית הספר למסחר בווידן. הוא דחה את בקשת אביו לעבוד בפרפומריה וינאית. במקום זאת, הוא נרשם בחשאי לבחינת הקבלה באקדמיה לאמנויות יפות בווינה.
בין השנים 1886–1889 למד אצל פרנץ רומפלר, בין השנים 1889–1890 אצל כריסטיאן גריפנקרל ומשנת 1890 עד 1893 אצל יוזף מתיאס טרנקוואלד.
לאחר מות אביו בשנת 1888, שתמך בו, קיבל מוזר משימות איור רבות למגזינים אמנותיים כמו וינר מוד או מגנדורפר-בלטר למימון הקריירה שלו. על פי המלצת מורו יוזף מתיאס טרנקוואלד, הפך מוסר למורה לציור לילדי הארכידוכס קרל לודוויג מאוסטריה במשך שנה ב-1892.
בין השנים 1892 - 1897 היה מוזר חבר במועדון זיבנר, שלימים יהפוך לזצסיון בווינה. בין השנים 1893 - 1895 למד מוזר בבית הספר לאומנויות ומלאכה אצל פרנץ פון מטש, שם לימד בעצמו משנת 1899.
העיצובים של מוזר התבססו על הקווים הנקיים והמוטיבים החוזרים ונשנים של האמנות והארכיטקטורה היוונית והרומית הקלאסית בתגובה לדקדנטיות הבארוק של סביבתו הווינאית של תחילת המאה העשרים.
בשנת 1903 הקימו מוזר ועמיתו יוזף הופמן את קבוצת "וינר וורקסטאט", אשר הסדנאות שלהם ייצרו מספר מוצרים ביתיים בעיצוב אסתטי ופונקציונלי, כולל כלי זכוכית, סכו"ם, כלי כסף, שטיחים וטקסטיל[2]. בשנת 1904 הוא יצר את פסיפס האפסיס וחלונות הזכוכית לכנסיית שטיינהוף בווינה, ותכנן את עיטור בית המדליון של בנייני לינקה ווינשייל עבור האדריכל אוטו וגנר.
בשנת 1905, יחד עם קבוצת קלימט, הוא נפרד מהזצסיון בווינה. באותה שנה הוא התחתן עם דיתה מאוטנר פון מרקהוף, הבת של אחד התעשיינים הגדולים של אוסטריה.
מוזר היה אחד המעצבים של כתב העת לאמנות המוביל באוסטריה "ור סאקרום" (Ver Sacrum). כתב עת הקדיש תשומת לב רבה לעיצוב ותוכנן בעיקר על ידי מוזר, גוסטב קלימט ויוזף הופמן. העיצוב שלו לכריכת המהדורה הראשונה של כתב העת לאמנות נגנב מאוחר יותר על ידי האמן והמעצב הידוע, שפרד פיירי [3] .
אחרית ימיו
בשנת 1916 חלה מוזר בסרטן הגרון. התכתבות עם אלפרד רולר מראה שהוא חשב על יורשו בבית הספר לאומנויות ומלאכה ממיטתו חוליו.
קולומן מוזר נפטר ב-18 באוקטובר 1918. הוא נקבר ב-21 באוקטובר בבית העלמין בהייטזינגן .
מורשת
אחד העיצובים הבולטים של מוזר ששימש בבניין (כנסיית שטיינהוף) נבחר כמוטיב עיקרי לאחד ממטבעות האספנות המפורסמות ביותר ביורו: מטבע ההנצחה של כנסיית שטיינהוף באוסטריה 100 אירו, שהוטבע ב-9 בנובמבר 2005. בצד האחורי של המטבע ניתן לראות את חלון הויטראז'ים של קולומן מוזר מעל הכניסה הראשית. במרכז החלון מוצג דמות אלוהים יושב על כס. החלון מאוגף בזוג מלאכי ברונזה בסגנון יוגנסטיל, שתוכנן במקור על ידי עותמר שימקוביץ.
לציון מאה שנים למותו, המוזיאון לאמנויות יישומיות וינה (MAK) כיבד את מוזר באחת מתערוכות היחיד המקיפות ביותר[4].
גלריה
-
כוננית ספרים -
כסא -
גן ומזרקה -
איור לספר
_LACMA_M.2000.180.39_(2_of_2).jpg)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Koloman Moser, Cosmopolis, 2013-08-13 (ב־)
- ^ Baroni, Daniele (1984). Kolo Moser. Graphic Artist and Designer. New York: Rizzoli. p. 72, 109
- ^ Obey Plagiarist Shepard Fairey, www.art-for-a-change.com
- ^ MAK Wien - MAK Museum Wien, www.mak.at (בגרמנית)
36957634קולומן מוזר