קולוברה
 | |
| מראה של קולוברה בעיר ולייבו | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 123 ק"מ |
| ספיקה ממוצעת | 31 מ"ק לשנייה |
| אגן ניקוז | 3638 קמ"ר |
| מוצא | התמזגות של הנחלות אובליצה ויאבלניצה בעיר ולייבו |
| גובה מוצא הנהר | 193 מטרים |
| שפך | סאווה, על יד אוברנובאץ |
| מדינות באגן הניקוז | סרביה |
קוׂלוּבַּרה או קולובארה (בסרבית: Колубара או Kolubara) הוא נהר באורך 123 ק"מ במערבה של סרביה, יובל ימני של הנהר סאווה. הוא היובל החשוב האחרון של סאווה, המרוחק כ־27 ק"מ מבלגרד.
השם
במסורת הסרבית מקשרים את השם "קולוברה" למקור טורקי עות'מאני שמשמעותו "ביצות של כפר". חוקרים בולגרים טוענים שמקור השם הוא בשפה הפרוטו-בולגרית (בולגרית קדומה) מהמילה колобър -(קולובר) שמשמעותה כהן דת פאגאני (בלטינית kolobur, ביוונית - κολοβρα)[1]. המילה מופיעה גם בשפה האווארית הקדומה, והשאירה הדים גם בשפה הרוסית, כולל בשם הגיבור יבפאטי קולובראט. הטופונימים קולוברה ומאצ'ווה מזכירים לדבריהם את תקופת השלטון של הקיסרות הבולגרית הראשונה ואחר כך תחיית הקיסרות הבולגרית אחרי שנת 1185[2].
מידע כללי
קולוברה נוצרת משני נחלים, אובניצה ויאבלניצה. המרכיב השמאלי, אובניצה, הוא נחל שמקורו באזור פודגורינה במערב סרביה, על ההר פובלן, במרגלות ההר מדבדניק. אובניצה זורמת מזרחה דרך הכפרים סובודאניה, בובובה, מאינוביץ' ,פריצ'ביץ' וזלאטריץ', ובעיר ולייבו פוגשת את הנחל יאבלניצה ושתיהן יוצרות את קולוברה. אורכה של אובניצה הוא 40 ק"מ.
מקורה של יאבלניצה במדרונות המזרחיים של הר יאבלניק, במרחק של קילומטרים אחדים מהנחל אובריצה. היא מתפתלת סביב ההר פאראץ' ועל יד הכפר בלינוביץ', לפני שפוגשת את אובריצה בעיר ולייבו. אורכה של יאבלניצה - 21.5 ק"מ. מוואלייבו מתחיל לאורך 90 ק"מ העמק של קולוברה, המחולק לשניים: קולוברה העילית (גורניה קולוברה) וקולוברה התחתית (דולניה קולוברה) (בסביבות הפרבר אוברנובאץ של בלגרד)
קולוברה העילית
בוואלייבו קולטת קולברה את נחל גראדאץ מימין ויוצרת את עמק ולייבו בין ההרים בהסביבה, ומתחלקת בהם לכמה זרמים מקבילים. אחרי ולייבו, העיר המאוכלסת ביותר של מערב סרביה, אין על גדות הנהר יישובים גדולים, פרט לכפרים מלאג'בו וסלובאץ. הנהר מקבל בהמשך את היובלים ריבניצה ולפניצה מימין וראבאס משמאל. בסלובאץ, קרוב לשפך של היובל טופליצה, חצבה קולברה את הקניון האפיגנטי "סולבצ'קה סוטייסקה" (Slovačka sutjeska - כלומר "הקניון של סלובאץ") המפריד בין קולברה העילית לקולברה התחתית. קולברה העילית מהווה חלק הארי של המחוז קולברה של היום.
קולברה התחתית
הקולברה פונה צפונה וממשיכה לזרום בכמה זרמים מקבילים. תוך כדי כך היא מקבלת בקטע זה את יובליה העיקריים: נחל ליג, טורייה, לוקביצה ופשטאן, מצד ימין, קלדניצה וטאמנאווה מצד שמאל. בגלל השיטפונות התכופים, אף על פי שהעמק עצמו מאוכלס מאוד, על גדות הנהר עצמו אין יישובים, עד שהוא מגיע לאוברנובאץ, כמה קילומטרים לפני שנשפך לסאווה. השיט אפשרי רק קרוב לשפך לתוך סאווה. עם זאת הרבה כפרים גדולים וערים שוכנות בקרבת קולברה: לייקובאץ, יאבוצ'יה, לזרבאץ, שופיץ', וראוצי, מאלי בוראק, וליקי צרלני, דראז'באץ, מיסלוג'ין ובאריץ', שבונמצא שפך הקולברה לסאווה.
קולברה התחתית מתחלקת לשני תת-אזורים:אגן הפחם קולברה (העילי) והמיקרו-אזור אוברנובאץ (התחתי)
אגן הפחם קולוברה
בעידן הנאוגן אזור הקולוברה היווה מפרץ ענק של הים הפאנוני (המפרץ קולוברה). כתוצאה מן הצמחייה העשירה בים הקדום, אזור קולוברה ומסביב ליובל שלה, טאמנאווה, הפך כיום לשדה ליגניט ענק המכסה מעל 1,200 קמ"ר. משערים כי עתודות הליגניט מגיעים ל -22 מיליארד טון, עם שכבות פחם בעומק של 50 מ'.מהם מופקים כל שנה כ-20 מיליון טון פחם. המכרות הראשיים הם רודובצי, קולוברה (בווליקי צרלייני) וקוסמאי וחפירות שטחיות רבות שהתפתחו מאוחר יותר. קולוברה נחשבת למכרה הגדול בחבל בלקן עם שטח של 600 קמ"ר[3]. באגן הוקמו סדרה של תחנות כוח מבוססות על פחם, לרבות "קולוברה" (130 MW בווליקי צרלני), "ניקולה טסלה B-1 ו B-2 באוברנובאץ (כל אחת עם תפוקה של 615 MW בגלל חשיבותו בתעשייה ובכלכלה, העיר לזרבאץ, שאליה משתייך רוב אגן סופחה מבחינה מנהלית לעיר בלגרד בשנת 1971
ב-19 בספטמבר 2007 קטע הנהר שבין וראוצי לווליקי צרלייני הוטה לאפיק מלאכותי חדש. פעולה זו אפשרה בספטמבר 2008 את פתיחת שדה הפחם השטחי החדש וליקי צרלייני הכולל עתודות פחם של מעל 30 מיליון טון. מיזמי הכרייה באזור קולוברה הוכתמו במעשי שחיתות. בשנת 2011 16 אנשי החברה אלקטרופריוורדה סרביה (Elektroprivreda Srbije) נעצרו בחשד הונאה. בנוסף לפי ארגונים של החברה האזרחית, מהלכי היישוב מחדש לתושבי היישובים הנוגעים בדבר לא נערכו באופן חוקי.
נוכח הקרבה לבלגרד קיים באזור גם פוטנציאל תיירותי. נמצאים בו שני נופים טבעיים מעניינים הנשקפים מעל המכרות: אחד הוא טאמנאווה, המהווה גם תצפית אל אתרים ארכאולוגיים שבתוך המכרות, והשני הוא מדושוואץ, הנחשב לזירת תצפית הנוף הרחבה בבלקן, שממנה נראים כל המכרות תוך יצירת מראה דמוי "שטח הירח". בסביבה נמצאת גם תערוכת קטרי קיטור ישנים ששימשו בעבר את המכרות. כמו כן בפירי מכרות נטושים נוצרו כמה אגמים.
כבר בשנת 2007 התחיל גם תהליך הטיית מי קולוברה לשם ניצול שדה הפחם "וליקו פוליה G" . השלב השני של המיזם הסתיים ביולי 2017 כשעוד 2.6 ק"מ מהנהר הוטו לאפיק חדש. לפי ההשערות בשדה "וליקו פוליה G" ישנן עתודות פחם של כ-36,4 מיליון טון.
הידרוגרפיה
לקולוברה יובלים רבים מאוד היוצרים מערכת ענפה בתוך שטח הניקוז של הנהר. הקולוברה הקצרה מנקזת אליה חלק גדול ממנה - 3,638 קמ"ר. היא משתייכת לאגן הניקוז של הדנובה ו- הים השחור.
תחבורה
הנהר אינו כשיר לשיט, אבל העמק מכיל אמצעי התחבורה חשובים של המדינה:דרכו עובר הכביש בלגרד-ולייבו, חלקים של הכביש בלגרד-שאבאץ, הכביש המהיר של הנהר איבאר (איבארסקה מגיסטראלה) ומסילת הרכבת בלגרד-בר.
היסטוריה
אחרי שנת 395 הגבול (limes) בין האימפריה הרומית המערבית והאימפריה הרומית המזרחית עבר, בין היתר, דרך שפך הקולוברה לסאווה[4]. בוולייבו התנהל ב-12 באוגוסט 1914 במלחמת העולם הראשונה אחד הקרבות החשובים בחזית הבלקנית - קרב קולוברה - שבו הסרבים נחלו ניצחון על הכוחות האוסטרו-הונגריים. . בו הצטיין הגנרל ז'יבוין מישיץ' מהארמייה הסרבית הראשונה.
יעדים תיירותיים ומונומנטים
- אזור הציד "קולוברה" - בעמק קולוברה, בשטח העיר לזרבאץ
- מנזר צ'ליה נמצא בגדה המשמאלית של קולברה, קרוב לשפך לסאווה. הוא נבנה בימי המנלך דרגוטין, או לפי השערה אחרת, בסוף המאה ה-14 או תחילת המאה ה-15 בימי הדספוט סטפאן לזרביץ'. כיום פועל בו בית ספר לצירו איקונות.
- כנסיית דימיטריה הקדוש המעונה בלזרבאץ
לקראיה נוספת
- 2005 Dušan T.Bataković (dir) - Histoire du peuple serbe, L Age d'homme, Lausanne, Paris
- Божић, Јованка . Ваљевска села. Ваљево: Графичар.2010 стр. 187. מסת"ב 978-86-80613-14-7.
לקריאה נוספת
- Добрев, Петър. Сто години слепота. ИК "ГАЛИК", מסת"ב 954-582-004-7, 2006.
(פטר דוברה - מאה שנות עיוורון) 2006
- Коледаров, Петър. Политическа география на средновековната българска държава. БАН, София, 1979/1989.
(פוטר קולדארוב - גאוגרפיה פוליטית במדינה הבולגרית בימי הביניים) 1989/1979
קישורים חיצוניים
- Dimitrije Bukvić (12 dec. 2008), „Kopovi "Kolubare" - biser industrijskog turizma”, Politika
- בשקט זורמת קולוברה - שיר בביצוע מילאנצ'ה רדוסאבלייביץ' - בערוץ You Tube
הערות שוליים
30264519קולוברה