קהילת יהודי זחרינו

קהילת יהודי זחרינו (Zakharino), עיירה בנפת חיסלביצ'י (Khislavichi) במחוז סמולנסק (Smolensk), שלפני מלחמת העולם השנייה הייתה בתחומי ברית המועצות, התקיימה עד להשמדתה בשואה. הקהילה התאפיינה באנשים שעסקו בחקלאות.

באמצע שנות העשרים של המאה העשרים התגוררו בזחרינו כ-550 יהודים – יותר מ-90 אחוזים מכלל תושביה. רובם עסקו בחקלאות, והיו בהם גם סוחרים זעירים ובעלי מלאכה. בעיירה פעלו בית ספר יסודי יהודי וחוג לדרמה.^[1]

הגרמנים כבשו את זחרינו ב-1 באוגוסט 1941. במהלך המלחמה היא הייתה בתחום הממשל הצבאי הגרמני בברית-המועצות. מיד עם הכיבוש החלו בשוד רכושם של היהודים, בהשפלתם ואף ברצח של יהודים.^[1] בעיירה פעל יודנרט.^[1] גטו הוקם בזחרינו באוקטובר 1941 ורוכזו בו כ-300 יהודים. הגטו חוסל במאי 1942 וכל תושביו נורו למוות.^[1]

הקהילה אינה קיימת עוד כיום.