צומח כרקוצי
צומח כרקוצי או צומח טרגקנטי היא צורה של בית גידול הכולל בתה של בני-שיח היוצרים כרים קוצניים. על אף שהבתה מהווה בדרך כלל שלב מעבר בטור הסוקצסיוני, באזורי הצומח הכרקוצי מהווה הבתה הכרקוצית את חברת הקלימקס. השם הלועזי של בית הגידול, צומח טרגקנטי נקרא כך על שם מין של קדד - astragalus tragacanthus האופייני לצורת חיים זו ולאזורים אלו.
צורת הכר האופינית נובעת מצמיחה צפופה של ענפים מבסיס הצמח. הענפים אינם מסוגלים להתארך עקב פגיעה מכנית של רוחות חזקות. ענפי התפרחת מצויים אף הם בגובה הכר, והפרחים מצויים יחד עם שאר הענפים הצעירים בחלקים המוגנים. בחורף מכוסים הצמחים בחברה זו בשכבת שלג שעוביה 1 מ' ויותר.
עונת הפריחה בחגורה הכרקוצית נפתחת לאחר הפשרת השלגים ומגיעה לשיאה בחודשים יוני-יולי. במקומות מוכי הרוח רוב הצמחים מקדימים ופורחים באביב, טרם יגבר היובש באזורים אלו.
בארץ, שולט הצומח הכרקוצי בחגורה העליונה של החרמון, המכסה את ההר מרום 1800 מ' ועד לשיאו. בית גידול זה אינו אחיד אלא עשוי פסיפס של גומחות אקולוגיות. ברום של 1800–1900 מ', תנאי האקלים הופכים להיות קשים ואינם מאפשרים קיום עצים: יש שלג רב, סופות וכפור בחורף, ובקיץ - קרינה עזה, רוחות ויובש. צורת צמיחה של כרים קוצניים עגולים ונמוכים היא כנראה הצורה המתאימה ביותר לקיום בתאים קשים אלו, ולכן הצומח השליט במרומי החרמון הוא הצומח הכרקוצי, שהוא אִירָנוֹ-טוּרָני ביסודו (מאפיין את החגורה האלפינית של אזור זה). רוב מיני הצמחים המאכלסים חגורה זו (כ-125 מינים) אינם מצויים במקומות אחרים בארץ, וניתן לראותם בחרמון בלבד.
