צו מעצר אירופי
צו מעצר אירופי (באנגלית: European Arrest Warrant, או בקיצור EAW) הוא צו מעצר אשר תקף בכל המדינות החברות באיחוד האירופי. לאחר שצו מעצר אירופי מונפק, כל המדינות החברות באיחוד האירופי מחויבות לעצור את אותם האנשים, אם הם נמצאים בתחומי מדינתם, ולהעביר אותם למדינה שהנפיקה את צו המעצר על מנת שניתן יהיה להעמיד את אותו האדם לדין או על מנת שאותו האדם ישלים תקופת מעצר.
ה-EAW נועד לזרז באופן מהותי את הליכי ההסגרה הארוכים והמסורבלים שהיו קיימים בעבר בין המדינות השונות החברות באיחוד האירופי. צו המעצר האירופי קיים מ-1 בינואר 2004 בכל המדינות החברות באיחוד האירופי.[1] ה-EAW סייע לשפר באופן משמעותי את היעילות והאפקטיביות של הסגרת פושעים בתוך האיחוד האירופי, והקל על תפיסתם המהירה של פושעים נמלטים והעמדתם לדין, והוא הפך שימושי במיוחד בהסגרתם של טרוריסטים ואנשי פשע מאורגן.
ניתן להנפיק צו מעצר אירופי רק במקרים של תביעה פלילית (ולא במקרים שישנה חקירה פלילית בלבד), או לצורך אכיפה של עונש מאסר. ניתן להנפיק את צו המעצר האירופי רק על עבירות בגינן יש עונש מינימלי של שנת מאסר אחת או יותר. כאשר גזר הדין כבר ניתן, אפשר להנפיק צו מעצר אירופי רק אם תקופת המאסר שצריך לאכוף היא באורך של ארבעה חודשים לכל הפחות.
לאורך השנים ההנפקה של צווי מעצר אירופאים גדלה במיוחד - בעוד שב-2004 הונפקו בסביבות 3,000 צווים, בשנת 2009 הונפקו בסביבות 15,200 צווים, ובשנת 2013 הונפקו 10,400 צווים.[2]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ European Commission (20 ביולי 2023). "European Arrest Warrant". נבדק ב-20 בספטמבר 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Number of EAWs issued and resulting in effective surrender, aggregate 2005-13" (PDF). European Parliament. נבדק ב-15 בספטמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה)
39357603צו מעצר אירופי