צביה גרינפילד
| לידה |
27 באוקטובר 1945 (גיל: 79) ירושלים, פלשתינה (א"י) | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ישראל | ||||
| השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים | ||||
| סיעה | מרצ | ||||
| |||||
צביה גרינפילד (נולדה ב-27 באוקטובר 1945) היא פעילה פוליטית ישראלית, כיהנה כחברת כנסת מטעם מרצ במשך כשלושה חודשים בשלהי הכנסת ה-17.
קורות חייה
גרינפילד נולדה בירושלים במשפחה חרדית ולמדה ברשת החינוך בית יעקב. לאחר מכן למדה לתואר ראשון ושני בפילוסופיה והיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. נישאה לרופא ילדים אמריקני חוזר בתשובה והם התגוררו מספר שנים בארצות הברית. לאחר חזרתם ארצה, עברו להתגורר בשכונת הר נוף בירושלים, והם הורים לחמישה.
כתוצאה מהתנהלותה ומביקורתה על הציבור החרדי, היא נודתה ממנו הלכה למעשה[1]. גרינפילד מגדירה עצמה כחרדית, ואף נתפסת ככזו על ידי אמצעי תקשורת חילוניים[2], אך דוברים אחדים בחברה החרדית שהתייחסו אליה טענו כי אינם מקבלים הגדרה זו, משום שלדעתם השתייכות לחברה החרדית משמעה קבלת מערכת אמונות מסוימת, לה גרינפילד כלל אינה שותפה[3].
פעילות פוליטית
מאז שנות ה-90 פעילה בתחומים פוליטיים וחברתיים. ב-1993 הקימה את מכון "מפנה" לחינוך לשלום, סובלנות ודמוקרטיה בחברה הדתית. גרינפלד הייתה ממקימות תנועת "נשים דתיות למען קדושת החיים", חברה לשעבר בוועד המנהל של "בצלם", ומהחותמים על יוזמת ז'נבה.
גרינפילד כתבה את הספר "הם מפחדים: איך הפך הימין הדתי והחרדי לכוח מוביל בישראל" (ידיעות ספרים/חמד, 2001), שמתח ביקורת קשה על עמדות הציבור הדתי והחרדי. גרינפילד מדמה בספרה את יחסם של החרדים למדינת ישראל לגישתה של הכנסייה הנוצרית כלפי עצם קיומו של העם היהודי. היא טוענת שהחרדים חפצים ואף עמלים להביא בכל הדרכים האפשריות לכישלונה של הציונות ומדינת ישראל במתכונתה החילונית. היא גם מתחה ביקורת על השמאל שלטענתה נטש את הציונות ואיננו מאמין עוד בזכות העם היהודי למדינה בארץ ישראל, תוך שהוא מצדיק באופן עיוור את העמדה הפלסטינית[4].
בשנת 2004 אושרה עבודת הדוקטורט שלה בפילוסופיה פוליטית. גרינפילד נבחרה למקום השישי ברשימת מרצ-יח"ד לקראת הבחירות לכנסת ה-17 (מקום המשוריין לאישה השנייה ברשימה), אך לא נכנסה לכנסת. ב-4 בנובמבר 2008, לאחר התפטרותו של חבר הכנסת יוסי ביילין, נכנסה לכנסת וכיהנה במשך כשלושה חודשים. בבחירות לכנסת ה-18 הוצבה במקום השמיני ברשימת התנועה החדשה מרצ ולא נבחרה לכנסת.
ב-2011 ראה אור ספרה "תיקון עולם: המאבק בין תרבויות על חירות, שוויון וזכויות האדם" בהוצאת כרמל.
ב-2017 ראה אור ספרה "התרסקות סיפור קריסתו של השמאל בישראל" בהוצאת ידיעות ספרים.
קישורים חיצוניים
צביה גרינפילד, באתר הכנסת - צביה גרינפילד, באתר כנסת פתוחה
- צביה גרינפילד לכנסת - אתר האינטרנט הפוליטי של צביה גרינפילד, לקראת הבחירות לרשימת מרצ לכנסת
- רועי שרון, שליפות עם צביה גרינפלד, באתר nrg, 28 ביוני 2005
- שחר אילן, הרבנים בכלל לא מועילים לעם ישראל, באתר הארץ, 22 בפברואר 2006
- אריק בנדר, מרצ מציגה: הח"כית החרדית הראשונה, באתר nrg, 2 בנובמבר 2008
- ח"כ ד"ר צביה גרינפילד, כשאלי ישי אומר "בכל מחיר" - למה הוא מתכוון?, באתר News1 מחלקה ראשונה, 18 בינואר 2009
- אדמיאל קוסמן, כי באדם אאמין, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2010
- אהוד שישון, ירושלים בחרחורי גסיסה: בגובה העיניים עם צביה גרינפלד, באתר nrg, 14 בדצמבר 2011
צביה גרינפילד, שלמה זנד ומלחמתו בחילוניות היהודית, באתר הארץ, 27 ביוני 2013, ותגובת זנד- יעקב בר-און, ארץ הצביה: הח"כ החרדית לשעבר של מרצ תולה תקוות דווקא ביאיר לפיד, באתר מעריב השבוע, 14 בינואר 2015
- עופרה עופר אורן, "התרסקות": סיפור קריסתו של השמאל בישראל, בבלוג "סופרת ספרים", 28 בדצמבר 2017
- ישי פרידמן, "השמאל הרדיקלי מכתיב את הטון הרעיוני, מרצ הפכה למפלגה מיותרת", בעיתון מקור ראשון, 30 בינואר 2018
ביקורת על ספריה:
- אלון שלו, ביקורת על הספר "התרסקות: סיפור קריסתו של השמאל הישראלי", השילוח 9, אפריל 2018
- זהבה פישר, כן, אנחנו יכולים - ביקורת על ספרה של גרינפלד "תיקון עולם", מקור ראשון, מוסף "שבת", 10 בנובמבר 2011
הערות שוליים
- ^ קובי אריאלי, יש לה כלב, באתר nrg, 19 בינואר 2006
- ^ אריק בנדר, מרצ מציגה: הח"כית החרדית הראשונה, באתר nrg, 2 בנובמבר 2008
- ^ ידידיה ארגמן, צביה גרינפלד: חרדית או לא, באתר News1 מחלקה ראשונה, 5 בנובמבר 2008
- ^ אשמת השמאל, באתר הארץ, 15/11/06
24841154צביה גרינפילד