צבא האסלאם
צבא האסלאם (טורקית İslam Ordusu) היה כוח צבאי שהקימה האימפריה העות'מאנית בשלהי מלחמת העולם הראשונה בהוראתו של שר המלחמה איסמאיל אנוור פאשה. צבא האסלאם הוקם בחודש מרץ 1918 והתקיים עד לאוקטובר 1918.
חלקם של הרוסים במלחמת העולם הראשונה החל להצטמצם בשל מצב התוהו שהשתלט על רוסיה לאחר מהפכת פברואר. במשך שנת 1917 הלך הצבא הרוסי בן חצי מיליון החיילים והתפזר, עד שבראשית 1918 נותרו ממנו כמה אלפי חיילים וכמאתיים קצינים. ב-3 במרץ 1918 נחתם הסכם ברסט-ליטובסק ולפיו פרשה רוסיה מהשתתפותה במלחמת העולם הראשונה וויתרה על כל השטחים שנמסרו לה בקווקז מכוחו של קונגרס ברלין. למרות מחלוקת בעניין בין הממשלה העות'מאנית לבין בת בריתם גרמניה, החליט אנוור פאשה לקדם את תוכניתו ולכבוש את דרום הקווקז תוך ניצול התוהו שפקד את רוסיה. לשם כך הקים את צבא האסלאם שמנה בין 14,000 ל-25,000 חיילים, כולם מוסלמים ומכאן שמו של הכוח. באופן מכוון לא כלל הכוח קצינים גרמנים, דבר שהיה מקובל בצבא העות'מאני משך כל שנות המלחמה, שכן אנוור פשה סבר כי לגרמניה ולאימפריה העות'מאנית שוב אין מטרות משותפות לאחר פרישת רוסיה מהמערכה.
צבא האסלאם לא נתקל בהתנגדות ממשית בדרכו מזרחה דרך הרפובליקה הדמוקרטית הפדרטיבית של עבר הקווקז, ובשורה של קרבות שברובם ניצח הגיע עד לבאקו שלחופי הים הכספי. בינתיים הרפובליקה הדמוקרטית הפדרטיבית של עבר הקווקז התפרקה לשלוש ישויות שונות - הרפובליקה הדמוקרטית של גאורגיה, הרפובליקה הדמוקרטית של ארמניה והרפובליקה הדמוקרטית של אזרבייג'ן. ב-4 ביוני 1918, לאחר שצבא האסלאם הגיע למרחק של שבעה ק"מ הלבד מירוואן, נחתם הסכם בתומי אשר סיים את מצב הלוחמה עם הרפובליקה הדמוקרטית של ארמניה, אם כי כוחות ארמנים פורשים המשיכו להלחם בעות'מאנים גם לאחר מכן. קרב באקו שנערך באזרבייג'ן בין 26 באוגוסט 1918 ו-14 בספטמבר 1918, בין צבא האסלאם וכוחות לא סדירים אזרים לבין כוח בריטי, חיילים ארמנים, כוחות אזרים אנטי-קומוניסטים וחיילים מהצבא הלבן הסתיים בניצחונם של הראשונים. בקרב זה איבד צבא האסלאם כ-2,000 לוחמים[1].
זירת הקווקז הייתה לזירה היחידה, למעט הדרדנלים, בה הגיעה האימפריה העות'מאנית להישגים צבאיים בני קיימא במלחמת העולם הראשונה. ואולם זמן קצר לאחר מכן, עם כניעת העות'מאנים בהפסקת האש של מודרוס ב-30 באוקטובר 1918, פורק גם צבא האסלאם והעות'מאנים נאלצו לסגת מכל השטחים שכבשו.
הערות שוליים
- ^ Missen, Leslie (1984). Dunsterforce. Marshall Cavendish Illustrated Encyclopedia of WWI, vol ix. Marshall Cavendish Corporation, pp. 2766-2772. מסת"ב 0-86307-181-3.
19640763צבא האסלאם