צ'ארלס ספנס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צ'ארלס ספנס

צ'ארלס ספנס הוא פסיכולוג ניסיוני באוניברסיטת אוקספורד[1] ראש קבוצת מחקר המתמחה במחקר על שילוב מידע על פני אופנים חושיים שונים[2][3], ספנס מלמד פסיכולוגיה נסיונית לבוגרי תואר ראשון בסומרוויל קולג', אוקספורד[4].

ספנס מייעץ למספר חברות רב לאומיות בהיבטים שונים של עיצוב רב-חושי. הוא גם ערך מחקר בנושאי אינטראקציה בין אדם למחשב בתחנת העבודה של הצוות במעבורת החלל האירופית.

כיום הוא עובד על בעיות הקשורות בעיצוב של אוכל המעוררים את החושים בצורה מקסימלית, ועם השפעת הסביבה הפנימית על מצב הרוח. ספנס פרסם יותר מ-500 מאמרים בכתבי עת מדעיים בעשור האחרון. הוא זכה בפרס ה-10 של החברה לפסיכולוגיה ניסויית, האגודה הבריטית לפסיכולוגיה: פרס המדור הקוגניטיבי, פרס פול ברטלסון, שהכיר בו כפסיכולוג הקוגניטיבי הצעיר של השנה באירופה, ובפרס המחקר היוקרתי על שם פרידריך וילהלם בסל של קרן אלכסנדר פון הומבולדט בגרמניה[5].

גסטרו־פיזיקה

מדע הגסטרו־פיזיקה הוא מדע בין-תחומי המערב עקרונות מהפיזיקה והכימיה עם עולמות הגסטרונומיה הוא חוקר את הקשר בין המוח לאכילה, זה תחום מדעי חדש הנחקר על ידי צ'ארלס ספנס.

אחד הניסויים המוקדמים והבולטים ביותר של ספנס בתחום הגסטרו־פיזיקה היה "התפקיד של רמזים שמיעתיים במודול הפריכות והעייפות הנתפסת של צ'יפס", שפורסם בכתב העת Journal of Sensory Studies ב-2004. הניסוי היה הראשון שהראה בהצלחה שטעם האוכל יכול להיות שונה בהתאם לשינויים בצליל. בניסוי, ספנס הוכיח שגובה הרעש ועוצמת הקול שהופקו בעת נגיסה בצ'יפס של פרינגלס השפיעו על התפיסה של אנשים עד כמה הם טריים. רעשי קראנץ' חזקים יותר, בעלי צלילים גבוהים יותר, דורגו על ידי אוכלים להיות רעננים יותר ב-15% בממוצע מאשר רעשי קראנץ' רכים יותר בצלילים נמוכים יותר[6].

המחקר קבע כי למראה למגע ולקול של מזון יכולים להיות השפעות גדולות על תפיסת הטעם שלו. ממצאים נוספים של המחקר הם שמוס תות נתפס כ-10% מתוק יותר כשאוכלים אותו מכלי לבן על פני שחור, שלקפה ששותים מספלים לבנים יש טעם עז כמעט פי שניים אבל רק שני שלישים מתוק כמו קפה ששותה מספל שחור, וכן שאוכלים תופסים יוגורט כ-25% יותר ממלא כאשר מיכל הפלסטיק שלו שוקל 2 12 ounces (70 גרם) יותר.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "Charles Spence — Department of Experimental Psychology". University of Oxford. ארכיון מ-29 בינואר 2022. נבדק ב-29 בינואר 2022. {{cite web}}: (עזרה).
  2. ^ "Charles Spence". Oxford Neuroscience. אורכב מ-המקור ב-1 במאי 2008. נבדק ב-9 בספטמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה).
  3. ^ "Crossmodal Research Lab". Department of Experimental Psychology, University of Oxford. אורכב מ-המקור ב-22 בספטמבר 2010. נבדק ב-9 בספטמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה).
  4. ^ "Professor Charles Spence". Somerville College, University of Oxford. אורכב מ-המקור ב-16 ביולי 2011. נבדק ב-9 בספטמבר 2010. {{cite web}}: (עזרה).
  5. ^ Spence, C. (2007). Audiovisual multisensory integration. Acoustical science and technology, 28(2), 61-70.
  6. ^ Spence, Charles (2004). "The Role of Auditory Cues in Modulating the Perceived Crispness and Staleness of Potato Chips". Journal of Sensory Studies. 19 (5): 347–363. doi:10.1111/j.1745-459x.2004.080403.x..
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0