צ'ארלס בבג'
 | |
| לידה | 26 בדצמבר 1791 |
|---|---|
| פטירה | 18 באוקטובר 1871 (בגיל 79) |
| ענף מדעי | מתמטיקה |
| מקום מגורים | בריטניה |
| תרומות עיקריות | |
| בניית מכונות חישוב שעקרונותיהן השפיעו עמוקות על המחשב המודרני. | |
צ'ארלס בַּ֫בֶּג' (באנגלית: Charles Babbage; 26 בדצמבר 1791 – 18 באוקטובר 1871) היה מתמטיקאי וממציא בריטי. עבודתו החשובה ביותר הייתה בבניית מכונות חישוב שעקרונותיהן השפיעו עמוקות על המחשב המודרני.
בבג' נולד בדבונשייר, וחונך באוניברסיטת קיימברידג'. נעשה חבר בחברה המלכותית ב-1816 ועזר בהקמת החברה המלכותית לאסטרונומיה (אנ'), החברה האנליטית (אנ') והחברה המלכותית לסטטיסטיקה (אנ').
ב-1820 החל מפתח מנוע הֶפְרֵשים, מכונת חישוב שיכולה לבצע פעולות מתמטיות פשוטות. הוא החל בבניית המנוע אך הפסיק בגלל מחסור בתמיכה כספית. ב-1991 בנה מדען בריטי, על פי תרשימיו של בבג', את מנוע ההפרשים. המנוע עבד וחישב בדיוק של 31 ספרות אחרי הנקודה העשרונית.
ב-1837 הוא כבר עבד על מנוע חדש, המנוע האנליטי, שהיה אמור לבצע חישובים מסובכים אף יותר, אך גם את בנייתו לא השלים. ספרו של בבג' "הכלכלה של הייצור ושל המכונות" ביסס את המדע הידוע כיום כחקר ביצועים.
ביוגרפיה
לידה
מקום הולדתו של צ'ארלס בבג' נותר שנוי במחלוקת. הסברה הרווחת ביותר היא שהמקום הוא ולוורת' רוד, לונדון, אנגליה. בטיימס הופיע תאריך הלידה כ-26 בדצמבר 1792. ברם, לאחר אותו פרסום טען קרוב משפחה של בבג' שהוא נולד ב-1791.
חינוך
בבג' חונך במספר בתי ספר ועל ידי מורים פרטיים במהלך ילדותו. בגיל שמונה לערך הוא נשלח לבית ספר באלפינגטון שליד אקסטר כדי שיחלים משפעת שאיימה על חייו. כדי לסייע להחלמתו הורו הוריו לבית הספר שלא יקשה על מוחו יותר מדי. הוא למד לתקופה קצרה בבית הספר לדקדוק קינג אדוורד בטוטנס, אך בריאותו הרופסת אילצה אותו לשוב לחיקם של מורים פרטיים.[1] בזכות מורה פרטי מאוקספורד למד בבג' מספיק מהיצירות הקלאסיות כדי להתקבל לאוניברסיטת קיימברידג' בשנת 1810. בקיאותו הרבה בכתביהם של המתמטיקאים לייבניץ, ז'וזף לואי לגראנז', טומאס סימפסון ולאקרוניקס הובילה לאכזבתו התהומית מהחינוך המתמטי בקיימברידג'. כתגובה, בשנת 1819 הקימו הוא, ג'ון הרשל, ג'ורג' פיקוק וחברים נוספים את החברה האנליטית (אנ'). בבג' היה מטובי המתמטיקאים בקיימברידג' אך הוא לא סיים בהצטיינות. למרות זאת, הוא קיבל תואר כבוד ללא בחינות בשנת 1814.
תכנון המחשב
.jpg)
בשנת 1812 הוא ישב בחדרו ב'חברה האנליטית' והביט בטבלה של לוגריתמים שידע שהם מלאי טעויות, כאשר עלה בדעתו הרעיון של חישוב כל הפונקציות הטבלאיות על ידי מכונות. הממשלה הצרפתית יצרה כמה טבלאות בשיטה החדשה. שלושה או ארבעה מהמתמטיקאים שלהם החליטו כיצד לחשב את הטבלאות, עוד חצי תריסר מהם חילקו את האופרציות לשלבים פשוטים, והעבודה עצמה, שהייתה מוגבלת לחיבור וחיסור, נעשתה על ידי שמונים מחשבים (אנושיים) שהכירו רק שני תהליכים אריתמטיים אלו. כאן, בפעם הראשונה, יושם הייצור ההמוני לחשבון, ודעתו של בבג' נכבשה ברעיון שעבודתם של מחשבים חסרי היכולות יכולה להיות מוחלפת לחלוטין על ידי מכונות שיהיו מהירות ואמינות יותר.
— ב.ו. באוודן, "מהיר מהמחשבה", הוצאת פיטמן
המכונות של בבג' היו בין המחשבים המכניים הראשונים, על אף שהם לא הושלמו בפועל בעיקר בשל בעיות מימון ובעיות אישיות. הוא ניהל בנייה של כמה מכונות קיטור, אשר זכו להצלחה מסוימת, וחשב כי החישובים יכולים להיות ממוכנים. למרות שהמכונות של בבג' היו מכניות ומסורבלות, הארכיטקטורה הבסיסית שלהן הייתה מאוד דומה למחשב המודרני. הנתונים וזיכרון התוכנית היו נפרדים, כל פעולה הייתה מבוססת הוראה, יחידת הבקרה יכלה לבצע קפיצות מותנות ולמכונה הייתה יחידת קלט פלט נפרדת. במשך יותר מעשר שנים הוא קיבל מימון ממשלתי לפרויקט שלו, שהסתכם ב-17,470 ליש"ט, אך בסופו של דבר משרד האוצר איבד את האמון בבבג'.
קישורים חיצוניים
- צ'ארלס בבג', באתר MacTutor (באנגלית)
- צ'ארלס בבג', באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- כתבי צ'ארלס בבג' בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- צ'ארלס בבג', באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Moseley, Maboth (1964). Irascible Genius, The Life of Charles Babbage. Henry Regnery Company (Chicago). p. 39.
37243433צ'ארלס בבג'