פתאום שונה פתאום אחרת

פתאום שונה פתאום אחרת
מידע כללי
מאת	ג'ני לבל
שפת המקור	עברית
סוגה	אוטוביוגרפי
הוצאה
הוצאה	יד ושם
תאריך הוצאה	1997
מספר עמודים	248

פתאום שונה, פתאום אחרת הוא ספר אוטוביוגרפי של נערה יהודייה ביוגוסלביה הכבושה (Suddenly Different - The story of a Jewish girl in occupied Yugoslavia). זהו אחד מששת ספריה של הסופרת היהודייה, ג'ני לבל, שחוותה את השואה מאז מלאו לה 13 ועד לשחרור, כשהייתה בת 18. הספר יצא בשנת 1997 בהוצאת יד ושם והוא מוקדש לאמה של ג'ני.

עלילה

ג'ני לבל חיה בבלגרד שביוגוסלביה עם משפחתה: אחיה אלכסנדר (המכונה מושיקו) אמה, יהודית, ואביה, לוני. הסיפור מתחיל ביום הולדתה ה-13 של ג'ני, בקיץ האחרון המאושר של חייה, כשהיא נוסעת עם משפחתה לביתם השני בכפר, במקום העבודה של אביה.

לאחר חופשה זו נתקלת ג'ני לראשונה במונח נומרוס קלאוזוס, הגבלת מספר התלמידים היהודים במוסדות השכלה. היא ואחיה אינם נפגעים מן המכסה החדשה, הודות לעברו המפואר של אביה. גם בבית הספר משתנים דברים. תלמידה בוגרת, קומוניסטית, מתקרבת אל ג'ני ומושכת אותה אל תנועת הנוער הקומוניסטי. תשומת הלב מחמיאה לג'ני, שאיננה מבינה לאשורן את ההתרחשויות הפוליטיות.

אביה של ג'ני מגויס לצבא ובהמשך נופל בשבי. אמה מנהלת יומן כדי לשמר את הקורות אותם למענו, כשישוב, וכדי להימנע מחשיפת מכתביה לעיני הצנזור. אחיה של ג'ני מצטרף לשומר הצעיר ומאמץ רעיונות ציוניים במוצהר. הוא מבקש לעלות ארצה, אך אמו עוצרת בעדו - צעד שעליו תתחרט מאוחר יותר.

ב-6 באפריל 1941 מתחילות ההפצצות על יוגוסלביה והמשפחה מנסה להימלט מבלגרד אל ביתם שבכפר, אך בהתקרבם לשם הם מבינים שגם הכפר הופצץ ואין להם מה לחפש שם. לפיכך הם חוזרים לבירה ונאבקים שם בקשיי המלחמה ובאימי הכיבוש הנאצי. האם והאח מגויסים לעבודות כפייה, הבית מתמלא קרובי משפחה ופליטים אחרים, וג'ני עסוקה בניסיונות למצוא די מזון לכולם, בשעות ובחנויות המעטות שבהן מותר ליהודים לקנות.

דמויות שונות מתגלות באור שונה מן הצפוי: יהודים בוגדניים ומלשינים, גרמנים השומרים אמונים לידידים יהודים, סוכנים כפולים המעמידים פני פליטים שנמלטו מן הגרמנים ומוסרים את מי שנותן בהם אמון לאדוניהם האמיתיים, ועוד. גם רוב חברותיה של ג'ני מפנות לה עורף כשהיא מופיעה עם הטלאי הצהוב.

כניסת ברית המועצות למלחמה לאחר פלישת הגרמנים מפיחה תקווה חדשה ביהודי יוגוסלביה, אך בינתיים חייהם נעשים קשים יותר ויותר. ג'ני ואמה מחפשות דרך להבריח את אחיה, לפני שייפול בידי הנאצים. חברתה הקומוניסטית הצטרפה לפרטיזנים, אך היא דוחה את בקשת העזרה של ג'ני. לבסוף מצליחה האם לגייס די כסף במכירת חפצים יקרים ללבה והבן ניצל, אך אז מגיע צו גירוש לג'ני ולאמה. ג'ני מסרבת לקבל את הדין, אורזת כמה חפצים ומסתלקת יום לפני המועד, ללא הטלאי הצהוב, כדי לנסות את מזלה לבדה.

היא מגיעה לעיר הולדתה ומוצאת מקלט אצל ידידת משפחה, שהיא מציגה כדודתה. זו דורשת ממנה לשנות את שמה וזהותה, ולבסוף גם גוזזת את צמותיה כדי לשנות ככל האפשר את חזותה, לאחר שנער שהכירה בילדותה (והתגייס בינתיים לנוער הנאצי) מזהה אותה אך נמנע מלהסגירה. היא מסייעת בעבודת המחתרת, ובמשך זמן מה מצליחה בתוכניותיה, אך אז מסגיר אותן פרטיזן בוגד. ג'ני מגורשת, מנסה להימלט ונתפסת, נשלחת לעבודת כפייה, מושלכת לכלא של הגסטפו וניצלת ממוות פעם אחר פעם, לעיתים במקרה ולעיתים מתוך שיקול דעת נכון. בסופו של דבר מגיע הצבא האדום ומשחרר את אסירי הנאצים. אך הסכנות עדיין לא תמו, משום שגם המשחררים הסובייטים אינם מתייחסים למשוחררים בכבוד ובהתחשבות, כפי שג'ני מצפה מהם.

כחודש אחרי השחרור מגיעה ג'ני עם חברתה ליוגוסלביה ולבלגרד, המשוחררת זה שבעה חודשים, שם היא נתקלת בפער בין אלה שהספיקו לחזור לשגרת החיים ובינן (ולאחרים כמותן), שחזרו זה עתה מן הגיהנום, לבושות בלואי סחבות, מלוכלכות ומכונמות. ג'ני יודעת שאמה ובני משפחה אחרים כבר אינם בחיים, אך היא פוגשת ידידים שחשבה כי גם הם נספו. היא מנסה להחזיר לידיה את ביתה, שהועבר לרשות גרמנים, ונתקלת בעוינות, אדישות ודחייה. רק חברה נאמנה אחת נותרה לה. חברתה מאושרת לראותה חיה ומסייעת לה כמיטב יכולתה, ובהמשך היא מקבלת דרישת שלום מאחיה, ששרד והצטרף לפרטיזנים, ונוסעת לסלובניה להיפגש עמו. גם אביה של ג'ני חוזר מן השבי, אך אינו זוכה לפגוש את אשתו שנספתה, או לקבל את יומנה שנעלם בהפצצות (כך לפי דברי השכנה שקיבלה אותו לשמירה).

עם סיום הספר, ג'ני בת 18 ומנסה לחדש את חייה הקודמים, בלימודים ובבניית קריירה. ניסיונות קשים נוספים צפויים לה בחייה, אך מקומם של אלה אינו בספר זה.