פשיטא
פשיטא (מארמית: פשוט הדבר) הוא מונח בלוגיקה תלמודית לפיו היגד של תנא או אמורא המובא במשנה בברייתא או כמימרה, ועל פניו אין בו חידוש רעיוני או הלכתי, עולה קושיה, מדוע נצרך לאומרו.
בדרך כלל, לאחר העלאת קושיה כזו, התלמוד מביא תירוץ המסביר את החידוש שבהיגד. התירוץ יופיע לרוב במבנה "צריכא, מהו דתימא [...סברא מסוימת...] קא משמע לן [...סברא אחרת...]", כלומר: יש חידוש בדברים, כיון שהיה ניתן להעלות סברא השוללת את ההיגד, ולכן הוצרך החכם להשמיע את דבריו. לעיתים התלמוד מעמיד את ההיגד במקרה מסוים שבו היה ניתן לטעות ולחשוב שהדין שונה, ורק בשביל להכליל גם אותו הוצרך החכם לומר את דבריו. במקרה כזה, במקום הביטוי 'צריכא' יופיע הביטוי "הכא במאי עסקינן".
שאלות מסוג זה שכיחות בעיקר בתלמוד הבבלי, אך גם בתלמוד הירושלמי מופיעות שאלות מסוג זה בכמה סוגיות, והביטוי המשמש אותו לכך הוא "דלא כן מה אנן אמרין?"[1] .
הביטוי "פשיטא" משמש בשני התלמודים גם לציון הנחת יסוד בפתיחת הדיון במקרה מסופק. מבנה השאלה הוא: פשוט לנו שבמקרה A הדין הוא B; האם דין B יהיה תקף גם במקרה C, שבו יש סברא לומר שהדין ישתנה?[2]
בעברית המודרנית הביטוי משמש לרוב בהקשרים משפטיים, ובמובן המילולי לבדו, כלומר "פשוט הדבר"[3].
דוגמאות לשימוש במונח
במשנה במסכת ברכות[4] שנויים שני דינים: ”שלשה שאכלו כאחד, חייבין לזמן. אכל... מעשר שני והקדש שנפדו, והשַמָּש שאכל כזית... מזמנין עליהם”. על שני דינים אלו שאל התלמוד הבבלי "פשיטא", ותירץ שיש בהם חידוש[5]:
”מעשר שני והקדש שנפדו, פשיטא! הכא במאי עסקינן, כגון שנתן את הקרן ולא נתן את החומש והא קא משמע לן דאין חומש מעכב: השמש שאכל כזית, פשיטא, מהו דתימא שמש לא קבע, קא משמע לן:”
התלמוד מצא דבר חידוש בכל אחד מהדינים: בדין המעשר וההקדש שנפדו, מעמיד התלמוד את הדין במציאות שלא שולם החומש, והיה ניתן לסבור שכיון שהמאכל נחשב פסול לאכילה, מי שאכל אותו אינו יכול להצטרף לזימון, ולכן חידשה המשנה שהמאכל אינו פסול, כיון שהחומש אינו מעכב את הפדיון, וניתן לצרף אדם זה לזימון. במקרה של השמש שאכל שיעור כזית, היה ניתן לחשוב שאכילתו אינה קבועה כדי להצטרף לזימון, וחידש התנא שהיא נחשבת כקביעות, וניתן לצרפו לזימון.
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב אחיקם קשת, דרכי התלמודים, מכון אורות הירושלמי, התשפ"א, פרק י"ז, עמ' 147–150
קישורים חיצוניים
- הערך "פשיטא", באתר ויקישיבה
- פשיטא, באתר "אגדות התלמוד הירושלמי, אוניברסיטת חיפה
- הרב יוסף שמשי, "פשיטא... מהו דתימא... קמ"ל", באתר פורטל הדף היומי
הערות שוליים
- ^ למשל בתלמוד ירושלמי, מסכת ראש השנה, פרק א', הלכה א': "אשכחת תני פסחים בזמנן עובר. דלא כן מה אנן אמרין."
- ^ ראו למשל: תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ג' עמוד ב', תלמוד ירושלמי, מסכת עירובין, פרק ח', הלכה ג'
- ^ כגון כאן: "פשיטא שבית המשפט העליון רשאי לסטות מתקדימיו, ואף לבטלם, ולכך אין צורך במעשה חקיקה; ואולם הנוהג הנהוג בבית-משפט זה שלא להשתמש על נקלה ברשות זו".
- ^ משנה, מסכת ברכות, פרק ז', משנה א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ברכות, דף מ"ז עמוד ב'
36104915פשיטא