פרשת הסיוע של בנק לאומי להימנעות ממס בארצות הברית
פרשת הסדר בנק לאומי עם רשויות המס האמריקאיות היא הסדר בין בנק לאומי לישראל ובין משרד המשפטים של ארצות הברית והרשות לשירותים פיננסים של מדינת ניו יורק, לפיו ישלם הבנק קנס בסך 270 מיליון דולר עבור סגירת חקירה של חשדות שסייע ללקוחותיו האמריקאים להתחמק מתשלומי מיסים בארצות הברית. ההליך מול הוועדה לניירות ערך ולבורסות (SEC) באותו הקשר עדיין נותר פתוח.
רקע
הרשויות האמריקאיות ובכלל זה מחלקת המשפטים של ארצות הברית, רשות המס (IRS), הוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית) והרשות לשירותים פיננסיים של מדינת ניו יורק (DFS) מנהלות חקירות כנגד 14 בנקים זרים הפועלים בשווייץ, בחשד כי סייעו ללקוחות - נישומי מס בארצות הברית, להפר את הדין האמריקאי לרבות בנושאי מיסוי וניירות ערך. בין בנקים אלו נמצאת גם קבוצת בנק לאומי, כמו גם שלוחות של שני בנקים ישראלים נוספים שפועלים בשווייץ, בנק הפועלים ובנק מזרחי טפחות.
באוגוסט 2013, נחתם הסכם בין הרשויות בשווייץ לבין הרשויות האמריקאיות, המעודד בנקים לשתף פעולה עם רשויות המס האמריקאיות, זאת בתמורה להסכם הפוטר אותם מהליך פלילי. בניגוד לכך, הסכם זה לא חל על בנקים אשר נמצאו תחת חקירה באותה עת, בכללם, שלוש חברות הבת (שלוחות) של הבנקים הישראלים הפועלים בשווייץ (לאומי, מזרחי וטפחות). יוצא איפה שהבנקים הישראלים אינם זכאים להשתתף בהסדר אוגוסט 2013 והשאלה על טיב ההסדר בין הבנקים הישראלים לרשויות המס האמריקאיות, אם יושג, נותרה פתוחה.
לטענת מתנגדיו ההסדר קודם על ידי הבנק מהטעם שהוא ימנע, לכאורה, העמדה לדין של לקוחותיו, עובדיו ומנהליו. טענה נוספת היא שהוא נוגד את האינטרס הציבורי מכיוון שהכסף ישולם מכספי הציבור; בכללם כספי מדינת ישראל המחזיקה ב-6 אחוזים ממניות הבנק; כמו גם מכספי החוסכים לגמלאות שקרנות הפנסיה שלהם מחזיקות בחלק ניכר ממניות הבנק.
ההסדר
במסגרת ההסדר שסוכם בדצמבר 2014, נקבע שבנק לאומי ישלם קנס של 270 מיליון דולר (כ-1.06 מיליארד ש"ח). הקנס מורכב מ-71 מיליון דולר השבת מס לרשויות המס, 157 מיליון דולר קנס של לאומי שווייץ ועוד 41 מיליון דולר קנס כללי. עד נובמבר 2014, רשם הבנק בדוחותיו הכספיים הפרשות בסך מצטבר של כ-1.1 מיליארד ש"ח בגין הפרשה.[1] בנוסף לקנס מוערך כי ההוצאות המשפטיות של הבנק בגין הפרשה הסתכמו בכ-200 מיליון ש"ח.
עוד במסגרת ההסדר התחייב הבנק להביא לסיום תפקידה של עדנה נפתלי שכיהנה כמנהלת בנק לאומי בקליפורניה ונמצאה אחראית על ידי הרגולטור האמריקאי לעבירות המס שביצע הבנק[2] נקבע שימונה נושא משרה ייעודי שיעבוד מול הרשויות האמריקאיות ויהיה אחראי על יישום כללי הדיווח לרשויות המס האמריקאיות, וקצין פיקוח לנושא זה בכל שלוחה של הבנק. הבנק התחייב לא לפתוח חשבונות ללקוחות אמריקאים, אלא בתנאים שיבטיחו כי החשבון יהיה מוצהר לרשויות המס האמריקאיות, וכן לסגור חשבונות של לקוחות אמריקאים המוגדרים כסרבני תשלום מס.[3]
ההסדר כלל מסמך עם עובדות מוסכמות בקשר עם פעילות קבוצת לאומי בשנים 2002-2010, ובכלל זה פעולות שמהוות סיוע ללקוחות אמריקאים להימנעות מתשלום מיסים לרשויות המס האמריקאיות. במסגרתו סוכם שיוגש כתב אישום מוקפא שיבוטל לאחר שנתיים עם הבנק יעמוד בתנאים שנקבעו. ההסדר נחתם בדצמבר 2014 ואושר באותו חודש על ידי בית המשפט הפדרלי במדינת קליפורניה.[4]
בעקבות ההסדר הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד הבנק ו-19 מהדירקטורים שלו.[5]
קישורים חיצוניים
- הסדרים עם הרשויות בארצות הברית, הודעה לבורסה של הבנק ב-22 בדצמבר 2014
- עירית אבישר, בנק לאומי לקראת הסדר בארה"ב: ישלם כמיליארד שקל קנס, באתר גלובס, 8 ביוני 2014
- תמר ורון וענת רואה, התביעה נגד בכירי לאומי מתרחבת, גם שוקי אורן ואהוד שפירא בפנים, כלכליסט, 8 בינואר 2015
- סיון איזסקו, בנק לאומי יבקש ממשלמי המסים בישראל להשתתף בקנס בארה"ב, באתר TheMarker, 29 בינואר 2015
הערות שוליים
- ^ עירית אבישר, מאור ורף יחזירו בונוסים בגלל הסתבכות לאומי?, באתר גלובס, 10 בנובמבר 2014
- ^ תומר ורון, מנכ"לית לאומי נאמנות תודח כחלק מהסדר הענישה של לאומי בארה"ב, באתר כלכליסט, 23 בדצמבר 2014
- ^ עירית אבישר, לאומי מודה בסיוע להעלמת מס בארה"ב: ישלם 1.3 מיליארד שקל, באתר גלובס, 22 בדצמבר 2014
- ^ אישור ההסדר עם ה- DOJ על ידי בית המשפט בקליפורניה, הודעת בנק לאומי
- ^ בקשה לאישור תובענה ייצוגית
