פרשת גאורגה אורסו
פרשת גאורגה אורסו התחוללה בדצמבר 1984 בגאלאץ, רומניה, בתקופת שלטונו של ניקולאה צ'אושסקו. בשרשרת מאורעות זו, מהנדס הבניין גאורגה אורסו, שנקרא בפי ידידיו בשם "באבו", הובא לחקירה לאחר ששתי צעירות ממקום עבודתו הלשינו עליו כי הוא משמיע דעות חתרניות ומנהל "יומן אישי". אורסו נחקר ובחיפוש שנערך בביתו נמצאו כתבי יד ויומנים הסוקרים תקופה של יותר מארבעים שנה. לאחר תקופת עינויים בבית הכלא בז'ילבה, נפטר אורסו מפגיעות פנימיות (הרופאים קבעו כי היה זה מוות טבעי). הפרשה לא נסתיימה בכך. בנו של אורסו, אנדרי, בעזרת תמיכתם של משפחתו ואישים רבים מחוץ לרומניה (כולל אישים מישראל) ובתוכה (לאחר נפילת ניקולאה צ'אושסקו), פעל במשך שנים רבות לחשיפת האמת, הענשת האשמים בפרשה, והחזרת היומנים.
חייו של גאורגה אורסו
גאורגה אורסו (Gheorghe Ursu) נולד ביום 1 ביולי 1926 בעיירה סורוקה שבבסרביה כבנם של וסילה אורסו Vasile Ursu מגאלאץ ומרגרטה Margareta ממגורה אילווי נסאוד Magura Ilvei Nasaud שבאה מבית יהודי, שניהם רופאים מנתחים. עד שנת 1941 למד גאורגה בבית הספר היסודי ובתיכון בסורוקה. משנת 1941 עברה משפחת אורסו לגאלאץ. משפחת אימו, סבו וסבתו ועוד 10 בני משפחה נספו בשואה. בשנות המלחמה המשיך אורסו את לימודיו התיכוניים בגאלאץ ולקח חלק בקבוצה אנטיפשיסטית חשאית, שכללה גם את הסופרים יורדן קימט Iordan Chimet וקמיל בצ'יו Camil Baciu. בשנת 1944 נרשם גאורגה באיגוד הצעירים הקומוניסטים (המחתרתי באותו זמן) והשלטונות התחילו לעקוב אחריו. באותה שנה התחיל אורסו לפרסם בעיתונים - תחילה בעיתון הדמוקרטי "ההד" - במוסף ספרותי. הוא פרסם ביום 22 במאי 1944 מאמר על Jean de Meung וביום 8 באוגוסט 1944 מאמר על ז'ול ורן. בתקופה זו התחיל אורסו לכתוב יומן אישי, יומן שיכתוב בו שנים רבות.
בין השנים 1945-1950 למד אורסו בפוליטכניקה, בבוקרשט, בפקולטה להנדסת בניין. מסיום לימודיו ועד שנת 1985 עבד אורסו כמהנדס בנין מומחה בתחום חוזק החומרים.
בשנת 1970 יצא לאור כרך שירים של אורסו בשם "תמיד שניים" עם הקדמה של נינה קסיאן.
בשנת 1980 מסר להוצאה לאור את ספר המסע שלו "אירופה שלי", אך הדפסתו עוכבה ולבסוף ראה אור לאחר מותו, בשנת 1991.
לאחר רעידת האדמה החזקה שהתרחשה ברומניה בשנת 1977 התגלעו חילוקי דעות בין אורסו ובין הממונים עליו בנושא התיקונים הדרושים למבנים שנפגעו ברעש. אורסו לא היה מוכן לחתום על שיפוצים לא בטיחותיים ועל רקע זה פנה לתחנת הרדיו "אירופה החופשית" (תחנת רדיו אנטיקומוניסטית במערב אירופה). מכאן הוא הפך חשוד בעיני השלטונות והתחיל מעקב אחריו. בסוף 1984, לאחר הלשנה של צעירות ממקום עבודתו, נחקר אורסו ונעשה חיפוש בביתו, חיפוש בו הוחרמו כל יומניו וכתבי היד שלו. לאחר כמה חודשים (לקח זמן רב עד שהחוקרים קראו את יומניו) הוא נכלא בתירוץ של "החזקת מטבע זר" (נמצאו בביתו שישה עשר דולרים). אורסו לא הקפיד על הסתרת או הצפנת שמות האנשים עליהם כתב ביומניו והיומנים הפכו בידי הסקוריטטה לכלי רב עוצמה לאיתור אנשים שבמהלך השנים הביעו דעות הסותרות את הדוגמה. אורסו לא הסכים לשתף פעולה ולהלשין על חבריו, לכן עינו אותו במתקן המשטרתי הידוע לשמצה ברחוב "רחובה" בבוקרשט ולבסוף ביום 17 בנובמבר 1985, הוא מת מהמכות שקיבל בבית הכלא.
היומנים וההשלכות
רישומיו של אורסו ביומנים, במהלך יותר מארבעים שנים, כללו התייחסויות לשיחות שהיו לו עם אנשים אחרים שהזכיר בשמותיהם. היות שכתב לעצמו, לא ציין פרטים מלאים (שם, שם משפחה וכתובת), אלא פעמים רבות הזכיר אנשים בשמם הפרטי או בכינוי המקובל בין חבריו. כשקראו החוקרים את היומנים היו הרבה מקרים בהם לא הצליחו לזהות את הדמויות המוזכרות שם, לכן עונה אורסו, כדי למסור להם את הפרטים הדרושים לזיהוי הדמויות. אורסו סירב לשתף פעולה. האנשים שכן זוהו על ידי השלטונות זומנו לחקירה ונדרשו לתת הסברים לשיחות שהיו להם בעבר (לפעמים עשרות שנים לפני החקירה), שיחות מהן השתמעה ביקורת על השלטון הקומוניסטי. בוצעו מעצרים נוספים על פי היומנים.
נינה קסיאן, הגדולה במשוררות רומניה בתקופה הקומוניסטית, שהייתה מיודדת עם אורסו, שהתה בסיור הרצאות בארצות הברית בעת שפרצה הפרשה. לאחר שקיבלה ידיעות על מעצרו של אורסו, העדיפה נינה קסיאן להשאר בארצות הברית ולא לחזור לרומניה. השלטונות הקומוניסטיים הגיבו בעוצמה רבה, הם החרימו את ביתה על תוכנו, סילקו את ספריה מהספריות ומהחנויות ואסרו אותם. חידוש הופעת ספריה התאפשר רק לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי.
המאבק של אנדרי אורסו
אנדרי חוריה אורסו, בנו של גאורגה אורסו, כימאי במקצועו, היגר לארצות הברית זמן קצר לאחר מות אביו. לאחר נפילת המשטר הקומוניסטי פנה אנדרי למשטר החדש ודרש חקירה, הענשת האשמים במות אביו והשבת כתבי היד שלו, כולל היומנים המפורסמים. בתחילה נראה היה שדרישותיו נענות - בוצעה חקירה, נמצאו האשמים והועמדו למשפט ואף היומנים נמצאו. זמן לא רב לאחר מכן, המערכת המשפטית/משטרתית שכיהנו בה אותם האנשים מהתקופה הקומוניסטית, התאוששה מההלם של שינוי המשטר והחלה לגונן על אנשיה. המשפטים בוטלו, היומנים הוחרמו שוב והכל החל להתמוסס.
אנדרי אורסו יצא למאבק, פתח אתר אינטרנט, גייס אינטלקטואלים דוברי רומנית מהפזורה הרומנית ומרומניה גופא, פרסם בכל העיתונים מכתב פתוח לנשיא רומניה, מכתב שחתמו עליו אנשי רוח רבים (גם מישראל). כשראה אנדרי שמאמציו עדיין לא נושאים פרי, הכריז ביום 15 בנובמבר 2000 על שביתת רעב מתוקשרת וזימן מסיבת עיתונאים. מאמציו הבלתי נלאים יצרו אפקט של כדור שלג ועיתונים רבים יותר ויותר נרתמו למאבקו. בשנת 2000 הוענק לו פרס GDS לקידום ערכי החברה האזרחית.
תוצאות המאבק
- בחודש אוקטובר 2001, לאחר שנים רבות של הכחשה לגבי עצם קיום היומנים בידיהם, הודיע שירות המידע הרומני בתקשורת על החזרת כתבי היד שהחרים ה"סקוריטטה" לפני שנת 1989. השירות הודיע שנותרו 50000 דפי כתבי יד שעדיין לא נתבעו על ידי בעליהם או יורשיהם. בין כתבי היד שפורסמו ברשימה, מופיעים גם 811 דפי היומנים של גאורגה אורסו.
- הקולונלים לשעבר טודור סטניקה Tudor Stanica ומיכאיל קראנגה Mihail Creangă נידונו באוקטובר 2003 לעשרים שנות מאסר על רציחתו של גאורגה אורסו. השניים אמורים היו לרצות רק עשר שנות מאסר, משום שעברו את גיל 60 ונכנסו לתחום צו חנינה שניתן בשנת 1988.
- ביום 22 בדצמבר 2005 נידון הגנרל לשעבר (בסקוריטטה) אאוג'ן גריגורסקו Eugen Grigorescu לשלוש שנות מאסר ותשלום 9900 לאי (חדשים) כפיצוי אזרחי בתיק של גאורגה אורסו שנרצח במכות בבית הכלא ועוד תשלום של 1300 לאי כהוצאות משפטיות.
הפרשה בראי העיתונות
כדי להבין את משמעות הפרשה הזאת עבור הציבור הרומני, מובאות כאן כותרות מעיתוני התקופה ברומניה, כותרות המתייחסות להתקדמות החקירה, המשפט והתוצאות.
- 1992 - România Liberă "רוצחי המהנדס גאורגה אורסו".
- 1 ביולי 1999 בעיתון "Ziua" - "רוצחו של המהנדס גאורגה אורסו נידון ל-20 שנות מאסר".
- 13 בנובמבר 1999, במספר עיתונים בו זמנית, פורסם מכתב פתוח לנשיא רומניה, אמיל קונסטנטינסקו ורשימה ארוכה של חותמים, אנשי רוח דוברי רומנית מכל העולם, כולל ישראל.
- 30 בספטמבר 1999 - בעיתון "Cotidianul" - "שוחרר רוצח המהנדס גאורגה אורסו".
- 2001 - בכתב העת "Revista Dilema" - "כרונולוגיה של משפט שלא התקיים".
- מאי 2002 - בכתב העת "Revista 22" - "תיק גאורגה אורסו - חרפה למשפט הרומני".
- אפריל 2003, בעיתון "Evenimentul Zilei" - "ראשי הסקוריטטה ישמיעו את דברם במשפט אורסו".
- 20 במאי 2003 - בעיתון "Evenimentul Zilei" - "פשעי המיליציה הפוליטית".
- 3 ביוני 2003 - בעיתון "Evenimentul Zilei" - "מנגלה מרחובה".
- 14 ביולי 2003 בעיתון "Cotidianul" - "בית הדין לערעורים נתן פסק דין בתיק הדיסידנט, שנרצח בבית הסוהר - 11 שנות כלא לרוצחי גאורגה אורסו".
- 15 ביולי 2003 בעיתון "Evenimentul Zilei" - "המענים של אורסו ל-22 שנות כלא".
- 15 ביולי 2003 בעיתון "Ziua" - "צדק עבור אורסו".
- 16 ביולי 2003 בעיתון "Evenimentul Zilei" - "בחיפושים אחר המענים של אורסו".
- 19 ביולי 2003 בעיתון "Evenimentul Zilei" - "חיפושים בהרים אחר טודור סטניקה".
- 26 באוגוסט 2003 בעיתון "Cotidianul" - "ערעור הרוצחים של אורסו נדחה פעם נוספת".
- 14 באוקטובר 2003 בעיתון "Cotidianul" - "הקולונלים שנמצאו אשמים במותו של הדיסידנט גאורגה אורסו הסגירו את עצמם, לאחר חמישה חודשי חיפושים אחריהם".
- 14 באוקטובר 2003 בעיתון "Adevărul" - "המורשעים סופית בתיק אורסו, הקולונלים הנמלטים סטניקה וקראנגה, הסגירו את עצמם".
מבחר הכותרות הוא מדגם מצומצם מאוד של החגיגה התקשורתית מסביב לפרשה.
ספיחי הפרשה
אחרי כל השנים, אחרי כל הגלגולים המשפטיים ואחרי פסקי הדין הסופיים זה לא נגמר - אחד הנאשמים העיקריים שוחרר מכלאו לאחר פחות משנה (במקום 20 שנה בכלא) מבלי להודיע על כך למשפחת אורסו. הנימוקים לא פורסמו, אך משערים שזה היה מטעמי בריאות, אף על פי שהאיש נראה במצב בריאותי תקין. אנדרי אורסו עדיין מחפש את היומנים.
קורנל מיחאלאקה (Cornel Mihalache) הפיק סרט על חייו של גאורגה אורסו, סרט שהוצג לראשונה באירוע הקרוי "סיביו - בירת תרבות אירופית". הסרט מכיל גם הקלטות הקול של גאורגה אורסו.
בשנים 2006 - 2007 פרסם יורדן קימט שני כרכים של מכתבים שהוחלפו בין אורסו ובין חבריו - הכרכים יצאו לאור בשם "ספר הידידים שלי".
קישורים חיצוניים
- מוסד גאורגה אורסו (ברומנית)
- משפט גאורגה אורסו (ברומנית)
- נהרג במכות על כתיבת יומן אישי, באתר של כתב העת Jurnalul Național (ברומנית)
- Să nu-l uităm pe Camil Baciu (ברומנית)
- Saga și destinul unor intelectuali Români în vremea comunismului (ברומנית)
- Selectia "Formula As" (ברומנית)
24786376פרשת גאורגה אורסו