פרנצ'סקו סלוויאטי
פרנצ'סקו סלוויאטי ריאריו (1443 - 26 באפריל 1478 בפירנצה) היה הארכיבישוף של פיזה ב-1475.
לסלוויאטי היה קשר דם למשפחת האצולה ריאריו, ולמשפחת סלוויאטי דלה רוברה (שלה העניק האפיפיור סיקסטוס הרביעי את חוזה הבנקאות של הכס ה"קדוש" במקום משפחת מדיצ'י). סלוויאטי היה קרוב באמצעות קשרי נישואין גם למשפחות פאצי, מדיצ'י, ויטורי ולמשפחות אצולה נוספות שהיו בעלות השפעה פוליטית וכלכלית.
סלוויאטי התייתם בגיל צעיר. אמנם קיבל חינוך הומניסטי אך העדיף את הכנסייה מאחר שידע כי יתקשה להשיג כוח במשפחה ללא אביו. מקורות פרו-מדיצ'יים מציירים את דמותו כחנפן, מהמר ותאב כוח, אותו השיג באמצעות משוא הפנים של הכנסייה. ב-1464 עבר סלוויאטי לרומא במטרה להתחבר אל פרנצ'סקו סלוויאטי דלה רוברה, שהפך מאוחר יותר לאפיפיור סיקסטוס הרביעי. כמו כן התחבר אל אחייניו, האחים ג'ירולאמו ופייטרו ריאריו. קשרים אלו סייעו לו לקבל ב-1475 את משרת הארכיבישוף של פיזה.
משפחת מדיצ'י, שמרכזה היה בפירנצה, התנגדה למינויו של סלוויאטי לארכיבישוף וכך, באביב 1478 הוא שלח לפירנצה את אחיינו, רפאלה ריאריו, כדי שיזמין את האחים ג'וליאנו ולורנצו דה מדיצ'י להגיע למיסה בדואומו של פירנצה מתוך כוונה לרצחם שם במה שנודע מאוחר יותר כ"קשר של משפחת פאצי". בעת שצלצלו בפעמון בזמן טקס הגבהת לחם ה"קודש" בכנסייה, היה על סלוויאטי ללכת לפאלאצו וקיו, להרוג את הגונפלוניירה (ראש המערכת החוקית והפוליטית בעיר) פטרוצ'י ולהשתלט על כיכר הסיניוריה הסמוכה, בעת שהרצח המרכזי היה אמור להתבצע בקתדרלה עצמה. אולם, עם הגיעו לכיכר וקיו הוא נעצר על ידי פטרוצ'י ובתוך שעה בוצע בו לינץ' והוא נתלה, יחד עם קושרים נוספים, מחלונות אולם "סלה דיי דואצ'נטו" (Sala dei Duecento) שבכיכר וקיו.[1]
ראו גם
הערות שוליים
30687138פרנצ'סקו סלוויאטי