פרנסואה דמולן דה רושפור

פרנסואה דמולן דה רושפור ׁ(בצרפתית: François Desmoulins de Rochefort, ‏ גם de Moulins de Rochefort או des Moulins de Rochefort, ‏ שלהי המאה ה-15 - 1526) היה כומר קתולי צרפתי, מורה, סופר והוגה. היה היועץ והכומר המוודה של לואיז, נסיכת סבויה ושל בתה, מרגריט דה נוואר ומורה אישי של בנה של לואיזה, המלך פרנסואה הראשון. דמולן היה בשנת 1519 ל"גבאי הצדקה הראשי" (grand aumônier) של צרפת. הוא היה אחד הנציגים של ההומניזם הנוצרי ודמות משפיעה בתקופתו. היה ידיד ושותף התכתבות של ארסמוס מרוטרדם, גיום בידה וז'אן טנו, שהיה גם תלמידו. עשה רבות להפצת ההגות הפילוסופית של תקופתו, בעיקר של הגות ארסמוס.

ביוגרפיה

פרנסואה דמולן רושפור נולד במשפחת אצילים מחבל פואטו. הוריו היו ז'אן דמולן דה רושפור ולואיז ז'אמן, בת סנדקות של המלך לואי האחד עשר. אחרי הסמכתו שימש כקנוניקוס בכנסייה סן פייר וסנט רדגונד בעיר פואטייה (1508-1501), אחר כך כאב המנזר הבנדיקטיני סן מסמן במיסי, על יד אורליאן. בשנים 1514-1510 נבחר על ידי לואיזה דה סבואה, להיות מורו האישי (maistre d escolle) והכומר "גבאי צדקה" (1519-1514) של בנה, יורש העצר פרנסואה, לימים המלך פרנסואה הראשון של צרפת, שבאותה תקופה נשא את התואר הדוכס מאנגולם. דמולן לימד את פרנסואה ואת אחותו, מרגריט, לטינית, "היסטוריה קדושה" ופילוסופיה, לרבות על ידי קריאת טקסטים מאת הוגים קדומים כמו אפלטון וגם סופרים והוגים בני התקופה כמו דנטה אליגיירי וג'ובאני בוקאצ'ו. מאוחר יותר התמנה דמולן ליועץ המלך ובשנת 1519 ל"גבאי הצדקה הראשי" של צרפת. ב-25 ביולי 1524 מינה אותו המלך לבישוף של קונדום (מחוז ז'ר) אך בסופו של דבר ויתר על המינוי לטובת אראר דה גרוסול. החל משנת 1524 כיהן כ"פריור" אחראי על המנזר סן-מגלואר בלאון (Lehon) בחבל ברטאניה.

כתבי ידו נחקרו במאה ה-20 על ידי מרי אולבאן ואן-מרי לקוק שאיפשרו את הזיהוי הוודאי של מחברם. פרנסואה דמולן דה רושפור כתב כעשרים ספרים. לאחרונה^{[דרושה הבהרה]} חוקרת מטור, שרלוט בונה החלה לפרסם מהדורה מדעית של כל כתביו.

ארסמוס הקדיש לו את ספרו "אקסומולוגזיס". (De modo confitendi)

ספרים

• 1505 - Le Dialogue sur la folie du jeu
• 1509 Traité des vertus cardinales
• Le chapelet des vertus
• Commentaires de la guerre gallique עיבוד ב-3 כרכים -לספרו של יוליוס קיסר פירושים למלחמת גאליה, נועדו להכין את המלך לעתיד פרנסואה הראשון לשלטון, כשהדמות של יוליוס קיסר תשמש לו למופת

נועדו

• L’Institucion moralle de Cirus
• Journal de Louise de Savoie (יומנה של לואיזה, נסיכת סבויה) - במלואו או בחלקו

ראו גם

• Commentaires de la guerre gallique

לקריאה נוספת

Charlotte Bonnet Paroles et faits exemplaires antiques dans l’œuvre de François Demoulins de Rochefort : reminiscences et réemplois des figures antiques à l’aube du règne de François ier Actualiser le passé : figures antiques du Moyen Âge à la Renaissance Études réunies par Jean-Claude Mühlethaler et Delphine Burghgraeve.Université de Lausanne, Cemep, 2012.

קישורים חיצוניים

• Édition critique des œuvres de François Desmoulins de Rochefort, précepteur et aumônier de François Ier , מהדורה בקורתית של ספריו, עבודת מחקר במרכז ללימודים גבוהים של הרנסאנס בטור, מאת שרלוט בונה, 2011-2010
• שרלוט בונה -אבסטרקט
• היסטוריה כנסייתית של הקפלה המלכותית של צרפת - מאת האב לואי ארשון

Abbé Louis Archon - Histoire ecclesiastique de la Chapelle des Rois de France, P.A.Le Mercier, Paris 1711

• סמל משפחת דמולן מפואטו
• Pierre Benoist :Le clergé de cour et la décision politique dans la première moitié du XVIe siècle

בקובץ Ed.Roseline Claerr, Olivier Poncet La prise de décision en France 1525-1559 Études et rencontres de l'École de Chartes,Ecole nationale de chartes, 2008 p.65

• תמונות של כתבי יד מאוירים מאת דמולן דה רושפור

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29042943פרנסואה דמולן דה רושפור