פליקס יוד
| ידוע בשל | פעיל התנגדות אנטי נאצי בתנועת ההתנגדות הוורד הלבן |
|---|---|
פליקס יוד (בגרמנית: Felix Jud; 7 במרץ 1899 – 27 באוגוסט 1985) היה פעיל פוליטי בתנועת ההתנגדות הוורד הלבן ובעל חנות ספרים גרמני.
ביוגרפיה
יוד נולד בווילהלמסטאל.
הוא עבד בחנות הספרים "פרומאנשה", בעיר ינה אך פוטר בשל חוסר דייקנות. בסופו של דבר הוא מצא עבודה נוספת בחנות ספרים בהמבורג, לשם עבר ועבד משנת 1919.
בשנת 1923 פתח (עם עמיתה ארנה קראכט, שנשארה שם עד 1932) חנות ספרים, "Hamburger Bücherstube" (חנות הספרים של המבורג), בקולונדה 104 בקרבת בניין העירייה.
בשנת 1938 נישא לאליזבת טודה. נולדו להם שלושה ילדים, שתי בנות – קארן (ילידת 1939), ברברה (ילידת 1941) ובן מייקל (יליד 1943).
פעילות אנטי נאצית
חנות הספרים של יוד[1] ביססה את עצמה כפיסת היסטוריה חשובה בעיר.[2] קהל לקוחות החנות היה מגוון. במהלך מלחמת העולם השנייה, פליקס יוד, על אף שלא היה יהודי, קיבל הוראה לשנות את שם משפחתו מכיוון שגרם לרבים לחשוב שהוא יהודי. יוד הצטייד במסמכים הרלוונטיים שהוכיחו את מוצאו הארי. בחלון הראווה של החנות תלה שלט ובו נכתב: "פטרוזיליה נשארת פטרוזיליה" ותחתיה הדביק קטע מתוך ביטאון המפלגה הנאצית הדר שטירמר: "יוד נשאר יוד" על משקל "יהודי נשאר יהודי". מכריו הזהירו אותו כי הרשויות עלולות לפגוע בו אך הוא סירב להיכנע.
בעקבות החלת חוק עירוני שחייב בעלי עסקים להציב את תמונתו של אדולף היטלר בחלון הראווה, הציב יוד לצד תמונת הפיהרר את ספרו של ריכרד כץ "יצים בהירים עם אנשים אפורים". ספרו של כץ שנמלט לחו"ל עם עליית הנאצים לשלטון, לא היה בין הספרים האסורים.
יוד גם סייע לפעיל קומוניסטי יהודי בשם היילבוט להגר. הוא השיג להיילבוט ויזה. לא ידוע כיצד השיג יוד להיילבוט שהיה אסיר פוליטי משוחרר את הויזה.
יוד מכר ספרות אסורה בחנות שלו והיה פעיל בתנועת הוורד הלבן. חנותו הפכה למקום מפגש של פעילי הארגון.
ב-18 בדצמבר 1943, נעצר יוד ונכלא בכלא ששכן ברובע פולסביטל בהמבורג. מאוחר יותר, ב-1 ביוני 1944, הועבר למחנה הריכוז נוינגמה. בנוינגמה נשלח יוד לעבודות חפירה. עבודות אלה היו בבחינת גזר דין מוות. מכרים שעבדו במשרדי המחנה דאגו להעבירו למשרד, שם הייתה העבודה קלה יותר. אחד מפעילי הוורד הלבן שהגיע מאוחר יותר למחנה, שובץ לעבודה במשתלת המחנה, הודות להתערבותו של יוד.[3] [4] ב-13 ביולי החוזר יוד לכלא בפולסביטל יחד עם פעילים נוספים, קרל לודוויג שניידר וגרד שפיצברד שהיה בנוסף להיותו אחד מפעילי תנועת ההתנגדות הוורד הלבן, אחד מקבוצת נערי הסווינג. ייתכן כי הם הוחזרו לכלא על מנת להמשיך בהליכים המשפטיים נגדם. ההליכים נגדו ונגד שאר האסירים הפוליטיים שנכלאו עימו, היו קצרים. ב-18 באפריל 1944, הובא למשפט עם פעיל נוסף בתנועת הוורד הלבן, טורסטן מילר שהיה אחד מנערי הסווינג ולימים עיתונאי. על יוד נגזרו ארבע שנות מאסר.
לאחר המלחמה
לאחר שהובסה גרמניה, פתח יוד מחדש את חנות הספרים שלו,[5] תחילה ברחוב נוייר וול 39 משם הוא עבר מכיוון שבעל הבית רצה להשתמש בחלל החנות באופן אחר. לאחר מכן בביתו עזר, בהוצאה מחדש של כתב העת "Hamburger Abendblatt" בעזרת חברו, לימים המו"ל אקסל שפרינגר. לבסוף, הוא פתח מחדש את חנותו בנוייר וול 13, שם נמצאת החנות כיום.[6]
ב-25 באוגוסט 1985 מת יוד בגיל 86.[7] ברובע המבורג-נויאלרמוהה יש רחוב, "פליקס יוד רינג" הקרוי על שמו.[8]
לקריאה נוספת
- ינינה אלטמן, הוורד הלבן: סטונדנטים ואנשי רוח בגרמניה לפני ואחרי עלייתו של היטלר לשלטון, תל אביב, הוצאת פרדס, 2007.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ NDR. "Buchhandlung Felix Jud: Schmökern in hanseatischem Ambiente". www.ndr.de (בגרמנית). נבדק ב-2021-03-05.
- ^ "95 Jahre Buchhandlung Felix Jud - Grußwort von Senator Dr. Brosda". hamburg.de (בגרמנית). נבדק ב-2021-03-05.
- ^ "Felix Jud und der Duft der weißen Rose" (PDF).
- ^ "Wege nach Neuengamme" (PDF).
- ^ Winterling, von Tilman (2016-06-15). "Felix Jud: Die schönste Buchhandlung Hamburgs". 54books (בגרמנית). נבדק ב-2021-03-05.
- ^ "Robert Eberhardt wird Mitinhaber". www.boersenblatt.net (בגרמנית). נבדק ב-2021-03-05.
- ^ "ZEIT ONLINE | Lesen Sie zeit.de mit Werbung oder im PUR-Abo. Sie haben die Wahl". www.zeit.de. נבדק ב-2021-03-05.
- ^ "Felix Jud - 5plus | Buchhandelskooperation | Bittner | Dombrowsky | Jud | Lehmkuhl | Leporello | Librium | Schleichers". www.5plus.org. נבדק ב-2021-03-05.
32308045פליקס יוד