פלאשט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פלאשטצרפתית: Flechette, כלומר "חץ קטן") הוא פגז טנק נ"א (נגד אדם). הפלאשט פותח לשימוש טנקי הפטון בזמן מלחמת וייטנאם, כנגד כוחות הגרילה.

חיצי פלאשט של חיל האוויר השווייצרי

אופן פעולה

פגז הפלאשט מכיל בתוכו כחמשת אלפים חצי פלדה שאורכם כ-3.75 סנטימטרים. אנשי הצוות בטנק מכוונים את זמן הפיצוץ של הפגז באמצעות מערכת ידנית על ראש הפגז, כך שהפיצוץ יתרחש כ-30 מטר לפני המטרות. בצה"ל נעשה שימוש גם במערכת אוטומטית, המזינה את המידע אל המנגנון ישירות ממערכת בקרת האש של הטנק. מנגנון ההשהיה מופעל מרגע ירי הפגז. בשלב הסופי של מעוף הפגז, מופצת אבקה צהובה שמסמנת לצוות הטנק את מיקום הפגיעה ושבריר שנייה לאחר מכן הפגז מתפוצץ ומפזר את אלפי החצים. אפשרות נוספת לשימוש היא "פעולה מיידית" המשמשת לטווחים קרובים. כוונון מנגנון ההשהיה למצב זה גורם לכך שפיזור החצים יתרחש ברגע יציאת הפגז מקנה תותח הטנק.

הפלאשט בצה"ל

הפלאשט הגיע לצה"ל במלחמת יום הכיפורים, כשאלפי פגזים נשלחו על ידי האמריקאים במסגרת הרכבת האווירית שהופעלה על ידם בזמן המלחמה.

צה"ל השתמש בפגזים במהלך מלחמת לבנון הראשונה וגם בשהות בלבנון שאחרי המלחמה. הטנקים ירו פגזי פלאשט אל עבר חוליות מחבלים שזוהו בשטחים פתוחים, בטכניקת ירי ששילבה גם פגזים מעיכים (נפיצים).

במהלך האינתיפאדה השנייה היה הפגז בשימוש ברצועת עזה, אך לא ביהודה והשומרון. בעקבות ביקורת ציבורית, החליט צה"ל על הפסקת השימוש בפגזי הפלאשט, ומעבר לפגזי הרקפת מתוצרת תע"ש.

כשהפלאשט הגיע לישראל הוא עבר שינויים קלים להתאמתו לתנאים הישראלים. בתוך הפלאשט קיימות 4 קומות שבתוכן מפוזרים 7000 חיצים שלא דומים לחבריהם בארצות אחרות[דרושה הבהרה]. הפלאשט מסודר בצורה כזו שכאשר הוא משוגר מן הלוע, הוא מסוחרר ואף מתפרק באוויר בסיחרור כך שהחצים מסודרים במין V בזמן המעוף כאשר החלק החד יותר מופנה כלפי האנשים שאליהם כוון הירי.

הביקורת על השימוש בפלאשט

ארגוני זכויות אדם מתנגדים לשימוש בפלאשט, מכיוון שלטענתם הוא גורם נזק וסבל שאינו הכרחי. עם זאת השימוש בפלאשט אינו אסור על פי האמנה הבינלאומית להגבלת השימוש באמצעי לחימה קונבנציונליים, עליה חתמה ישראל ב-1995.

ב-27 באפריל 2003 עתר ארגון רופאים לזכויות אדם לבג"ץ נגד שר הביטחון, בדרישה לקבוע כי השימוש בפגז אינו חוקי. העתירה נדחתה בהרכב של שלושה שופטים (מישאל חשין, אליהו מצא ואסתר חיות). בפסיקתם קבעו השופטים כי "השימוש בתחמושת זו אינו אסור על-פי דיני המלחמה, ולכן בקשת העותרים אינה יכולה להתקבל".

קישורים חיצוניים