פיצוץ הלגולנד
פיצוץ הלגולנד (מכונה גם British Bang Test) התרחש בארכיפלג הגרמני הלגולנד שבים הצפוני ב-18 באפריל 1947. הצי המלכותי הבריטי ערך באי העיקרי שבארכיפלג פיצוץ מתוכנן של אלפי טון של חומר נפץ, בפיצוץ שנחשב כהתפוצצות הגדולה בהיסטוריה מסוגה.
האי העיקרי הופצץ על ידי חיל האוויר הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה. נגרם לו הרס רב וכל תושביו פונו. לאחר תום המלחמה נכלל הארכיפלג באזור הכיבוש הבריטי בגרמניה. בתקופה זו הוא שימש כשדה ניסויים שבו נערכו פיצוצים.
התפוצצות הענק באי העיקרי, ששטחו 1.7 קילומטר רבוע, נעשתה באמצעות 4,000 טון[1] (לפי גרסה אחרת - 6,800 טון)[2] של חומרי נפץ שהצטברו באזור הכיבוש הבריטי בגרמניה. אלו פוזרו בביצורים שהוקמו באי במהלך מלחמת העולם השנייה. מטרת הפיצוץ הייתה הריסת הביצורים (וכן השמדת חומרי הנפץ העודפים), אך גם התוצאה של הרס אפשרי של האי כולו נחשבה למתקבלת על הדעת מבחינת המתכננים. עוצמת ההתפוצצות שהושגה הייתה שקולה לפיצוץ 3.2 קילוטון של TNT. ההתפוצצות לא הרסה את האי, אך הביאה לשינוי במבנה הטופוגרפי שלו.
במרץ 1952 הוחזר ארכיפלג הלגולנד לשליטה גרמנית.
ראו גם
הערות שוליים
- ^ מקור: כתבה בכתב העת Nature, 1947.
- ^ מקור: ידיעה בעיתון הטלגרף, 2008
