פיפלביז

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פיפלביזאנגלית: PipelBiz) היא פלטפורמת השקעות המונים המאפשרת גיוס הון לסטארט-אפים, עסקים ופרויקטי נדל"ן דרך מספר רב של משקיעים החל מסכומים נמוכים, בתמורה למניות ואג"ח. החברה מתפקדת כיום כ"רכז הצעה", בפיקוח ישיר של רשות ניירות ערך.

החברה הוקמה במרץ 2015 על ידי אור בנון, אורן המבורגר ותום סיטון

כיום המייסדים המבורגר ובנון מכהנים כמנכ"לים וחברי דירקטוריון בחברה. בסך הכל גויסו דרך הפלטפורמה של החברה יותר מ-100 מיליון ש"ח.

PipelBiz
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
מייסדים

אור בנון אורן המבורגר

תום סיטון
תקופת הפעילות 2015–הווה (כ־9 שנים)
חברות בנות

Jumpstarter

Ourlend
משרד ראשי מונטיפיורי, תל אביב
מנכ"ל

אור בנון

אורן המבורגר
 
https://pipelbiz.com/

בספטמבר 2019 פיפלביז קיבלה אישור מיוחד מרשות ניירות ערך לצאת לסבב גיוס ולמשקיעים ישנה הזדמנות להיכנס כשותפים בפלטפורמה.

פיפלביז רכשה את חברת Jumpstarter, פלטפורמת מימון המונים בתמורה למוצר או הטבה, אשר גייסה לאלפי פרויקטים כ-15.5מיליון שקלים, והקימה ב-2017 את חברת Ourlend, פלטפורמת הלוואות בין אנשים.

השיטה

אתר האינטרנט של פיפלביז הוא פלטפורמה המאפשרת השקעות המונים למיזמים וחברות, בתמורה למניות. בפלטפורמה, החברות המגייסות וכל המידע הנוגע להשקעה בהן נחשף למספר רב של משקיעים פוטנציאלים הבוחרים באלו חברות להשקיע ובאלו סכומים, בהתאם לתקנות חוק השקעות המונים.

במהלך תקופת הגיוס, המוקצבת לרוב ב-45 ימים ויכולה אף להגיע ל-90 ימים, כספי המשקיעים נשמרים בחשבון נאמנות. בתומה, ואם המיזם הגיע ליעד הגיוס המינימלי שנקבע, כספי המשקיעים מועברים מחשבון הנאמנות לחשבון החברה המגייסת וניתנות בהתאם מניות למשקיעים. במידה והחברה גייסה סכום הנמוך מיעד הגיוס המינימלי בתום תקופת הגיוס, כספי המשקיעים מוחזרים אליהם במלואם.

פיפלביז עוסקת בשני סוגי השקעות שונים: השקעות בתמורה למניות והשקעות בתמורה לאיגרות חוב.

את ההון החברה מגייסת בשני מודלים שונים (משלובים או לחוד):

  • גיוס 35 ניצעים
  • גיוס ציבורי (ללא הגבלה על כמות המשקיעים)

תפקיד החברה כ"רכז הצעה"

בסוף 2017 נכנסו לתוקפן תקנות חוק השקעות המונים, שהובילה רשות ניירות ערך, שמאפשרות לחברות פרטיות (סטארט-אפים, עסקים ופרויקטי נדל"ן) לגייס עד 6 מיליון ש"ח בשנה מהציבור ללא תשקיף וללא הגבלה של מספר המשקיעים.

הגיוס הציבורי מתבצע דרך "רכז הצעה", הנמצא בפיקוח ישיר של רשות לניירות ערך, אשר מעביר ליושב ראש הרשות דיווחים תקופתיים ופועל בשקיפות מול הציבור.[1]

בין תפקידיו של רכז ההצעה:

  • לבדוק את החברות המגייסות וההצעה להשקעה בהן.
  • להוות גורם מסנן במטרה לצמצם את הסיכוי לתרמיות.
  • לספק למשקיעים מידע מקיף המכיל מסמכים פיננסיים ומשפטיים, בו המשקיעים יכולים להיעזר לטובת קבלת החלטה מושכלת.
  • לספק לחברות המגייסות אפיק תקשורת עם המשקיעים דרכו יוצאים הדיווחים התקופתיים.
  • לוודא שהמשקיעים אכן נרשמו כבעלי מניות בחברות המגייסות לפי תנאי העסקה.

על פי תקנות החוק, בין השאר, הסכום המרבי שמשקיע יכול להשקיע תחת הצהרות הוא 60,000 ש"ח בשנים-עשר חודשים עוקבים ויוצא מן הכלל משקיעים המוגדרים "משקיעים כשירים".[2]

חוק השקעות ההמונים והתקנות הנלוות אליו מאפשר לחברות קטנות לגייס כסף ממשקיעים רבים ולהישאר פרטיות - ללא צורך בהנפקה שמתחילה בפרסום תשקיף, תהליך שנחשב ליקר וממושך.[3]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ נכנס לתוקף היום: כל אחד יכול להפוך למשקיע בסטארטאפים, החל מ-1,000 ש׳׳ח | גיקטיים, באתר גיקטיים | חדשות, עדכונים וכתבות על טכנולוגיה, אינטרנט וסטארטאפים., ‏2017-12-26
  2. ^ אתר למנויים בלבד אורי תומר, רוצים להשקיע בסטארט-אפים? ועדת הכספים אישרה - מימון המונים להיי-טק, באתר TheMarker‏, 20 במרץ 2017
  3. ^ עידן רבי, ‏אפיק מימון חדש לחברות סטארט-אפ - מימון המונים, באתר גלובס, 17 במרץ 2017
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33391006פיפלביז