פיודור אייכמנס

פיודור איוואנוביץ' אייכמנס (25 באפריל 1897 – 3 בספטמבר 1938) היה עובד נ.ק.ו.ד. של ברית המועצות, לטבי במוצאו. איש הרובאים הלטבים לשעבר. המפקד הראשון של מחנה סולובצקי. ראש אגף הגולאג באפריל-יוני 1930, ממארגני הדיכוי הסטליניסטי וממייסדי מערך מחנות העבודה הסובייטיים.

ביוגרפיה

נולד בחווה במחוז קורלנד שבלטביה.

הוא עבד בבית דפוס כנער משלוחים (1909), לאחר מכן עבד בחנות מור ומריליז במוסקבה. בשנת 1916 סיים את לימודיו במכון הפוליטכני בריגה שפונה למוסקבה. כחלק מחטיבת הרובאים הלטביים, הוא השתתף במלחמת העולם הראשונה, לאחר שנפצע באביב 1917, הוא שוחרר מהשירות הצבאי. הוא עבד כמנעולן באחד ממפעלי פטרוגרד. בשנת 1917 הצטרף למפלגת הפועלים הסוציאליסטית. מאז שנת 1918 - עבד בצ'קה של פטרוגרד, אז ב"רכבת טרוצקי" המפורסמת, שימש כמפקד הרכבת.

בספטמבר 1920, עם העברת הפעולות הצבאיות של הצבא האדום למרכז אסיה, מונה למחלקה המיוחדת של החזית הטורקסטנית כראש היחידה הפעילה, ואז - ראש סניף קזאלין של הצ'קה.

השתתף במלחמת האזרחים בטורקסטן, ואז עבד בצ'קה של טורקסטאן כעוזרו של גלב בוקיי. מאז 1922 - ראש המחלקה השנייה במחלקה המזרחית של הגפא"ו, האחראי למאבק בפעילות נגד מתנגדי המהפכה במרכז אסיה ובמזרח התיכון.

מאז שנת 1924 היה ראש מחנה המטרה המיוחדת סולובצקי. במאי 1926, לבקשת אייכמנס, הופחת מספר שנות המאסר של נפתלי פרנקל, ושנה לאחר מכן הוא שוחרר. פרנקל הפך לימים לסגן אלוף במשרד הפנים הסובייטי.

החל מיולי 1926, אייכמנס היה עורך המגזין החודשי "איי סולובצקי" ששימש כשופר של מחנות סולובצקי למטרה מיוחדת.

מאז 20 במאי 1929 היה ראש המחלקה השלישית במחלקה המיוחדת המשטרה החשאית (שעסקה בסיכול ריגול).

מ-25 באפריל ועד 16 ביוני 1930 - ראש אגף המחנות, שהפך באוקטובר אותה שנה לגולאג. אייכמנס היה אחראי על ניהול כל המחנות של המשטרה החשאית.

בשנת 1930 ארגן את המשלחת לוייגאץ' ועד שנת 1932 עמד בראשה, רשמית, המשלחת עסקה בחקירה ופיתוח של עפרות מתכת לא ברזליות באי ויגאץ' ובחוף ים קארה.

בשנים 1932–1937 - היה סגן ראש המחלקה ה-9 (ראש המחלקה היה גלב בוקיי), ראש המחלקה השלישית במחלקה 9 של המינהל הראשי לביטחון המדינה במשרד הפנים של ברית המועצות. מחלקה של שלושה אנשים שערכה עבודות צופן וניהלה קריפטוגרפיה, ארגנה תקשורת מוצפנת עם משימות חוץ של ברית המועצות.

ב-22 ביולי 1937 נעצר במהלך חיסול כוח אדם ותיק בשירותי הביטחון (הואשם בטרוצקיזם). נורה למוות ב-3 בספטמבר 1938.

שמו טוהר ב-25 ביולי 1956 במסגרת הדה-סטליניזציה.

המשפחה

האישה הראשונה נפטרה בלילה 8–9 ביולי 1921 במהלך מפולת הבוץ הרסנית של אלמא-אטא. אייכמנס עצמו נפצע.

האישה השנייה גלינה ניקולאייבה ילדה לו בת, אלווירה פיודורובנה שהתגוררה בארצות הברית.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פיודור אייכמנס בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31062959פיודור אייכמנס