פיאנקטו
בשחמט, פִיאַנקֶטוֹ (באיטלקית: fianchetto, "איגוף קטן": fiaŋkɛtto)[1][2] היא טקטיקה של פיתוח כלים, בה הרץ מפותח לשורה השנייה של עמודת הפרש הסמוך, בעוד חייל הפרש מועבר משבצת אחת או שתיים קדימה.
פיאנקטו הוא מרכיב עיקרי של פתיחות מודרניות רבות, אשר הפילוסופיה שלהן היא לעכב כיבוש ישיר של המרכז על ידי ערעור והרס המאחז המרכזי של היריב. זהו מרכיב קבוע גם בהגנה הודית. פיאנקטו פחות נפוץ במשחקים פתוחים (1.ה4 ה5) אך לפעמים מבוצע פיאנקטו על רץ המלך על ידי השחור בפתיחה ספרדית או על ידי הלבן בוריאציה נדירה של משחק וינה.
אחד היתרונות הגדולים של פיאנקטו הוא שלעיתים קרובות הוא מאפשר לרץ להיות פעיל יותר. מפני שהרץ ממוקם על אחד משני האלכסונים הארוכים ביותר (או ח1-א8 או א1-ח8), הוא שולט על המספר המרבי האפשרי של משבצות ויכול להפוך לנשק התקפי חזק. עם זאת, עמדה זו פותחת חלון הזדמנויות גם לשחקן היריב: אם ניתן להחליף את הרץ, הערוגות עליהן הגן הרץ יכולות לשמש כבסיס להתקפה (במיוחד אם הפיאנקטו מבוצע על צד המלך). לכן, החלפת הרץ עליו מבוצע הפיאנקטו לא צריכה להיעשות בקלות, במיוחד אם רץ האויב של אותו הצבע עדיין נמצא על הלוח.
מהות
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פיאנקטו - 3 צורות אפשריות |
---|
התרשים משמאל מראה שלושה סוגים שונים של פיאנקטו (לא כחלק ממשחק בפועל, אלא כדוגמאות נפרדות שאוחדו לתוך לוח שחמט יחיד):[3]
- פיאנקטו רגיל - חייל הפרש מקודם משבצת אחת (ז3) ורץ המלך הלבן מאכלס את הערוגה ז2 ושולט על האלכסון הארוך. זהו ללא ספק הסוג הנפוץ ביותר של פיאנקטו, כפי שניתן לראות בנוסח הדראקון של ההגנה הסיציליאנית, בפתיחה הקאטאלנית, בפתיחת פירץ, בהגנה מודרנית, בהגנת בנוני המודרנית, בהגנת גרינפלד, בהגנה ההודית של המלך ובפתיחות רבות אחרות.
- פיאנקטו ארוך - רץ המלכה השחור אף הוא בפיאנקטו (ב2) אלא שחייל הפרש מקודם 2 משבצות ל-ב5 . החייל השחור בעמודת הפרש שולט גם בערוגה ג4, דבר אשר מהווה לעיתים קרובות יתרון. אם הלבן משחק את ההתקפה ההודית של המלך (1. פ-ו3... 2.ז3...) השחור עשוי לשחק פיאנקטו ארוך בצד המלכה על מנת להתנגד לרץ הלבן ולהקשות על הלבן לקדם חייל לערוגה ג4. לעומת זאת, פיאנקטו ארוך בצד המלך משוחק לעיתים רחוקות מפני שהוא מחליש את הגנת החייל על ערוגות ההצרחה, ושולט במשבצת פחות חשובה.
- פיאנקטו מורחב- חייל הפרש מקודם משבצת אחת (ב3) ורץ המלכה הלבן מאכלס את הערוגה א3. במקום לשלוט באלכסון הארוך, הרץ רץ המלכה הלבן מאיים על ערוגה ו8 של השחור. אם השחור נע עם החייל בעמודת המלך, הלבן יכול לשחק ר:ו8, מה שיגרום לשחור לבצע הצרחה מלאכותית (כי המלך השחור נאלץ להכות את הרץ הלבן לאחר שזה הכה את הרץ השחור). טקטיקה זו נראית לעיתים קרובות בגמביט אבנס.
איגוף ארבעה רצים
במשחק נימצוביץ' נגד רובינשטיין מרינבד 1925,[4] נוצר מצב פיאנקטו של 4 רצים. 2 פרשים פותחו ו-2 פרשים נשארו במשבצת המקורית. נימצוביץ' ציין בהומור, בספרו שיטתי, על מצב זה: "כל צד מבצע הצרחה במצפון שקט, שכן אפילו 2 רבי אמן מודרניים לא יכולים לאגף יותר מ-4 רצים".
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
פיאנקטו של 4 רצים לאחר 8. ר-ב2 0-0 |
---|
הערות שוליים
- ^ ד. וינסנט וק. ווילד, מדריך אוקספורד לשחמט, Ed. 2, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, 1992, מסת"ב 0-19-866164-9
- ^ הארי גולומבק, אנציקלופדיית השחמט של גולומבק, Crown Publishing, 1977, מסת"ב 0-517-53146-1
- ^ E. Grivas, להביס את הגנות הפיאנקטו, Gambit Publications, 2006, מסת"ב 978-1-904600-48-0
- ^ נימצוביץ' נגד רובינשטיין