23 בנובמבר1927, כ"ח בחשווןתרפ"ח, התכנסה מועצת ההסתדרות הכללית ודנה על סכנת "חוסר העבודה הממושך של אלפי פועלים בתל אביב ובמושבות, המשך הסיוע [למובטלים] בתל אביב וסכנת התחדשותו בחיפה ובירושלים, דלדול וניוון של כוחות חלוציים הנמקים ברעב ובבטלה מאונס". המתכנסים הודיעו כי מצב קיומי ותעסוקתי זה, עלול "להביא לידי התערבות הממשלה (הבריטית) ולגזרת יציאה מהארץ". המועצה התקיימה כשמונה שנים לאחר ייסוד ההסתדרות; מייסדיה אנשי העלייה השנייהוהשלישית, ראו בה ארגון קואופרטיביוציוני שינהיג את החברה היהודית לחיים עצמאיים וריבוניים בארץ ישראל.