פורטל:מדעי המחשב/מאמר נבחר/3
חתימה דיגיטלית היא תת-קבוצה של מושג כללי הנקרא חתימה אלקטרונית. מקובל לראות בחתימה אלקטרונית שם כללי לאמצעי אלקטרוני מסוים המפיק מידע כגון: סמלים (תוים או מספרים), צלילים או תמונות, משויך למדיה אלקטרונית כלשהי ומאפשר אימות המידע או זיהוי בעל האמצעי. חתימה אלקטרונית מקבילה במובנים מסוימים לחתימה פיזית כגון חתימה ידנית בכלי כתיבה או באמצעים פיזיים אחרים. חתימה דיגיטלית מתפרשת לעיתים ככלי קריפטוגרפי המספק אמצעי חיבור מתמטי של פיסת מידע דיגיטלי לזהות כלשהי. לרוב מייחסים לביטויים אלו משמעות זהה. לפרשנויות השונות ישנן השלכות חוקיות, חוק החתימה האלקטרונית בישראל מגדיר את החתימה האלקטרונית כתוכנה, חפץ או מידע ייחודיים שנועדו ליצירת חתימה או סימן אלקטרוני המקושרים או מוצמדים למסר אלקטרוני ומאפשרים זיהוי של בעל אמצעי החתימה. ערך זה מתייחס לחתימה דיגיטלית בהיבט קריפטוגרפי.
באנלוגיה לחתימה הקונבנציונלית, החתימה הנה סימן היכר ייחודי לחותם ונפרדת מהמידע החתום. למשל אדם חותם בחתימת ידו על גבי המחאה, חוזה מכירה או מסמך כלשהו. חתימת ידו משמשת גם לזיהויו וגם להתחייבותו לתוכן המסמך, כאשר בטיחותה נשענת על הקושי הטכני שבזיוף החתימה. בחתימה דיגיטלית בניגוד לחתימה רגילה, אין די בכך שתהיה ייחודית לחותם ונפרדת מהמידע, מאחר שהעתקה והדבקה של מידע דיגיטלי קלה למדי ואין דרך להבחין בין מקור המידע לבין עותקים שלו. חתימה דיגיטלית חייבת אם כן, להיות ייחודית ושונה עבור כל מסמך, באופן שלא יהיה ניתן להעתיק חתימה דיגיטלית שנעשתה על מסמך אחד ולהדביקה למסמך אחר.