פורטל:החלב/מאמר נבחר/2
כשרות מי גבינה ומוצרים המופקים מהם - הרב דוב לנדאו, חבר בד״צ ועדת מהדרין
במפעלים שונים בארץ ובעולם מקובל לאסוף את המים המופרשים בעת עשיית הגבינות, ולהפיק מהם אבקת חלבוני מי גבינה ואבקת לקטוז שהוא סוכר החלב. חלבוני מי גבינה אלו מגיעים למוצרי מזון שונים – תחליפי חלב תינוקות, שוקולד, גלידות, לפתנים, יי"ש, תרופות וויטמינים, ועוד. בעבר הם נמצאו גם בנקניקיות פרווה! להלן נבחן מהו המעמד ההלכתי של אותם מים ותוצרתם;
האם הם מותרים בשתייה ואכילה? האם יש חילוק בין בני אשכנז ובני ספרד? ואם הם מותרים – האם הם חלביים או שמא הם פרווה ומותר להשתמש בהם בנקניק פרווה ,האם מותר לשתות בסעודה בשרית יי"ש העשוי ממי חלב אלו והאם מותר לקחת כדור הומאופתי המכיל חלבונים אלו במהלך סעודה בשרית או מיד לאחריה?
א. מי גבינה נחשבים למשקה אך לא נחשבים לחלב
משקה מכשיר כל מאכל לקבלת טומאה. כלומר, אם מאכל כלשהו הורטב על ידי משקה ולאחר מכן נגעה בו טומאה – הוא נטמא, ובלא שמשקה יבוא עליו – אינו נטמא אף אם טומאה נגעה בו. ולא כל משקה אמרו אלא שבעה משקין בלבד המנויים במשנה מכשירין (פ"ו מ"ד): הטל ומים והיין והשמן והדם והחלב ודבש דבורים. רש"י במס' חולין קיד מביא את המקור לכך שחלב נחשב למשקה מסיסרא, שביקש מיעל שתשקהו מים והכתוב מעיד"…ותפתח את נאוד החלב ותשקהו…" (שופטים ד, יט).
לגבי הכשרה לקבל טומאה מפורש במשנה (שם ו, ה ובפירוש המשנה לרמב"ם), שמי הגבינהנחשבים למשקה כחלב. אלא שלא כך הם פני הדברים כאשר אנו באים לדון באיסור בשר בחלב. בתוספתא חולין (פ"ח הלכה ג') נאמר: המבשל בשר במי חלב – פטור. ובגמ' (קיד.) אמרו "מסייע ליה לריש לקיש דתנן (מכשירין פ"ו מ"ה) מי חלב כחלב. אמר ריש לקיש לא שנו אלא להכשיר את הזרעים, אבל לעניין בישול בשר בחלב – מי חלב אינו כחלב". ודייקו בעלי התוספות, שאין הכוונה שאין בכלל איסור לבשל בשר במי חלב אלא שאין לוקים עליו מדאורייתא, שהרי בגמ' (קיא, ב) מובא שאסור לאכול כותח העשוי ממי חלב יחד עם בשר. וכ"ה בריטב"א.
הרא"ש (סי' נ"א) הביא את דברי התוס', והוסיף: ואני אומר דנסיובי דחלבא אסור מדאורייתא, ומי חלב דפטור היינו שהוציאו ממנו כל האוכל דאחר שעשו הגבינה מבשלין החלב (מי הגבינה) והאוכל צף למעלה, ולא נשאר בו אלא מים בעלמא, והוא הנקרא מי חלב. כלומר, הרא"ש בא לומר שמי חלב שאמרו שאין לוקין עליו משום בשר בחלב, אין הכוונה למים הראשונים שיוצאים מהחלב בתעשיית הגבינה, אלא המים שנותרו אחר בישול מי הגבינה הראשונים והוציאו מהם את האוכל שעדיין מצוי בהם ולא נותרו אלא מים בעלמא. ופסק הרמ"א בשם ספר איסור והיתר הארוך: מי חלב אוסרים המאכל כמו חלב עצמו, ואפילו בבישול יש לאסור לכתחילה.