שער סאלאריה

שער סלאלאריה (בלטינית: Porta Salaria - "פורטה סאלאריה") היה שער בחומת אורליאנוס שברומא. השער נהרס בשנת 1871, שוקם שנתיים לאחר מכן, ונהרס בשנית בשנת 1921.

היסטוריה

שער סאלאריה נבנה כחלק מחומת אורליאנוס על ידי הקיסר אורליאנוס במאה השלישית. השער, ממנו יצאה הויה סאלאריה נובה (דרך סאלאריה החדשה), כלל פתח יחיד ומשני צדדיו מגדלי שמירה בצורת מחצית עיגול. בסמוך לשער היו גני סאלוסטיוס.

במהלך המאה החמישית שוקם השער על ידי הקיסר פלביוס אוגוסטוס הונוריוס, ונפתחו מעל הפתח שלושה חלונות גדולים.

מלך הויזיגוטים, אלאריק הראשון פרץ לרומא מבעד שער זה במהלך ביזת רומא בשנת 410.

במהלך ימי הביניים המשיך השער לפעול בשמו הרומי המקורי, ולא "זכה" לשם נוצרי בדומה לשאר שערי רומא.

ב-20 בספטמבר 1870 פרצו חיילי ממלכת איטליה מבעד לחומות העיר בין השער לבין שער פיה. השער נפגע בצורה קשה מחילופי הארטילריה, ונהרס בשנת 1871 בשל הפגיעה הקשה בו.

בשנת 1873 נבנה השער מחדש על ידי האדריכל וירג'יניו וספיניאני, אולם בשנת 1921 הוחלט להרוס את השער המשוחזר ולבנות באתר כיכר על מנת להקל על תנועת כלי הרכב.

במהלך הריסת השער בשנת 1921 נערכו באתרו חפירות ארכאולוגיות במסגרתן התגלו מערות קבורה שהיו לאורכה של ויה סאלאריה במאה הראשונה לפנה"ס.