פורום מרקס אנגלס
פורום מרקס-אנגלס (גרמנית Marx-Engels-Forum) הוא פארק ציבורי ברובע מיטה המרכזי בעיר ברלין, בירת גרמניה. הוא נקרא על שמם של קרל מרקס ופרידריך אנגלס, מחברי המניפסט הקומוניסטי משנת 1848, שנחשבים לאבות הסוציאליזם המודרני. את הפארק הקימו שלטונות גרמניה המזרחית בשנת 1986.
הפורום שוכן על הגדה המזרחית של הנהר שפרה, ומוקף בנהר מדרום-מערב, רחוב קרל ליבקנכנט בצפון מערב, רחוב שפנדאואר מצפון מזרח, ורחוב העירייה (Rathausstraße) מדרום מזרח. מעברו השני של הנהר נמצא האתר שעליו היה בנוי ארמון הרפובליקה (ההרוס כיום), וארמון ברלין.
לפני מלחמת העולם השנייה השטח שעליו נמצא היום הפורום היה רובע מאוכלס בצפיפות של העיר העתיקה, בין הנהר לכיכר אלכסנדר, ונקרא רחוב רוח הקודש (Heiliggeiststraße) שנמתח בין רחוב הקייזר וילהלם (רחוב קרל ליבקנכט של ימינו) והעירייה. השטח, ובכלל זה סניף הדואר הראשי, הופצץ קשות במהלך התקפות האוויר של בעלות הברית בשנת 1944/45 ורוב הבניינים בו הפכו לעיי חורבות. ההריסות פונו אחרי המלחמה, אבל השטח נותר בשממונו, עד לשנת 1977 אז הוחלט לבנות מחדש את רובע ניקולאי, ולהפוך את אזור הפורום לשטח ירוק בין ארמון הרפובליקה למגדל הטלוויזיה. הפסל לודוויג אנגלהרדט מונה למנהל הפרויקט והוטל עליו לפתח את האתר כמחווה למרקס ואנגלס, אבות הקומוניזם, שהיה האידאולוגיה השלטת בגרמניה המזרחית.
חנוכת הפארק נערכה בשנת 1986. הפארק מורכב משטח מיוער מלבני גדול ומרחבה עגולה מרוצפת שבמרכזה פסלו של אנגלהרדט - דמויותיהם של מרקס (יושב) ואנגלס (עומד) מפוסלות בברונזה וגדולות מגודלן הטבעי (גובה הפסל של אנגלס הוא 3.85 מ'). מאחורי הפסלים קיר משיש בולגרי ועליו תבליטים של האמן ורנר שטֶצר המציגים קבוצות אנשים בסביבה קפיטליסטית. בצידה השני של הרחבה מוצבים תבליטים מברונזה של האמנית מרגרט מידל המציגים סצינות של חיים בחברה משוחררת. בין שני הקירות מפוזרים עמודי פלדה רבועים, המסודרים בחצי-עיגול, ועליהם תבליטים על פי תצלומים של ארנו פישר, פֵטֶר פוגט (Peter Voigt), נורברט בלום, הנס גוטייל, יירגן פרנקל, גינתר קֶהלר ופרידריך נוסטיץ, המתארים את ההיסטוריה של העבודה. כל התבליטים ממוקמים בגובה העיניים.
לאחר איחוד גרמניה בשנת 1990 עתידו של הפורום הפך נושא למחלוקת ציבורית. חלק מהברלינאים ראו בו שריד לא-רצוי של משטר העבר שהתנגדו לו במשך שנים ודרשו להסיר את הפסל ולשנות את שם הכיכר, בעוד אחרים טענו כי לאתר יש חשיבות היסטוריות ואמנותית ויש לשמר אותו. הדעה האחרונה ניצחה בסופו של דבר, בסיועה של דעת הקהל השמאלנית שהייתה שלטת בברלין. הפסלים הפכו לאטרקציה תיירותית, וזרם קבוע של תיירים מצטלמים כשהם יושבים על ברכיו של מרקס. כיום מתקיים דיון ציבורי ביוזמתו של ראש עיריית ברלין, קלאוס ווברייט, האם להקים מחדש את הרובע העתיק באזור, במסגרת הארכת קו הרכבת התחתית U5, והפיכת הפארק כולו לאתר בנייה למשך השנים הקרובות.
קישורים חיצוניים
