פומזייל מלאמבו-נקוקה
פומזייל מלאמבו-נקוקה (באנגלית: Phumzile Mlambo-Ngcuka) נולדה ב-3 בנובמבר 1955 בדרום אפריקה, במחוז הידוע בשם קוואזולו-נאטאל, בארץ הזולו במזרח המדינה.[1] היא מורה, מרצה, פוליטיקאית. הייתה מעורבת במאבק נגד האפרטהייד במולדתה, פועלת לקידום שוויון מגדרי, שימשה במספר תפקידים בכירים בקונגרס הלאומי האפריקני והייתה האישה הראשונה בתפקיד סגנית נשיא דרום אפריקה. כיום היא תת-מזכ"ל המזכיר הכללי של האומות המאוחדות, ומנהלת ארגון UN WOMEN. בעלת תואר דוקטור בחינוך.[2]
שנותיה הראשונות
פומזייל גדלה בדרום אפריקה בזמן שלטון האפרטהייד, וכבר מגיל צעיר היא הייתה בעלת מודעות חברתית גבוהה והיא הייתה ערה לעובדה שקיים אורח חיים שונה מזה המתקיים תחת שלטון האפרטהייד שהטיל רעב ועוני על שכונת מגוריה. בצעירותה, נחשפה לילדים שלמדו עמה בבית ספרה והם סבלו מרעב ומעוני קיצוני ואיתם חלקה את ארוחת הצהריים שלה. מפגשים אלו מהווים את ההיכרות המוקדמת שלה עם נושאים של זכויות אדם וחוסר שוויון.
בשנות ה-70 בהיותה נערה, עבדה כמדריכת נוער באגודה הצעירה לנצרות. ובהיותה סטודנטית היא הייתה אקטיביסטית ולמדה כיצד לבטא את דעותיה ועמדותיה.[3]
השכלה אקדמית וקריירה ציבורית וחברתית
את לימודי התואר הראשון למדה במדעי החברה ובחינוך והשלימה אותם בשנת 1980 באוניברסיטת לסוטו. עם סיום לימודי התואר הראשון היא שימשה כמרצה במכללה להכשרת מורים בין השנים 1980–1981 וכן היא לימדה בבית הספר התיכון אולנג' (Ohlange) בין השנים 1981–1983.
היא רכשה הכשרה במדיניות ותכנון מגדרי במחלקה לפיתוח ותכנון באוניברסיטת לונדון בשנת 1988.
את התואר השני שלה למדה באוניברסיטת קייפטאון בתחום התכנון החינוכי ומדיניות.[4]
כאשר ארגון נטאל לנשים (Natal Organization of Women - NOW) המהווה שלוחה של החזית הדמוקרטית המאוחדת הוקם בשנת 1983 היא הפכה לנשיאתו הראשונה של הארגון. בשנת 1984 עבדה כמנהלת הנוער של אגודת הנשים הצעירות בז'נבה (Young Women’s Christian Association) במסגרת תפקיד זה היא הייתה מעורבת בקידום ובפיתוח החינוך באפריקה, אסיה והמזרח התיכון.
בין השנים 1987–1989 היא ניהלה את TEAM – ארגון הפועל לקידום נשים וממוקם בקייפטאון. במסגרת תפקיד זה היא הייתה מעורבת בקידום כלכלי לנשים המתגוררות ביישובים בלתי רשמיים ובכנסיות עצמאיות אפריקאיות. הקידום הכלכלי מתבסס על מתן כלים להסתמכות עצמית ותוכניות הכשרה ומתן מיומנויות לנשים בכדי להתנהל באופן עצמאי מבחינה כלכלית.
בשנת 1990 החלה לעבוד באוניברסיטה העולמית בדרום אפריקה, שממוקמת בקייפטאון. במסגרת תפקיד זה היא תמכה בארגונים המקדמים אוריינות ופיתוח כפרי, וכן קידום קהילות מתפתחות הנמצאות בשוליים.
בין השנים 1993–1994 שימשה כיועצת ניהולית בארגון Phumelela הממוקם גם הוא בקייפטאון, שם הייתה אחראית לקידום רגישות מגדרית בארגונים, שינויים ניהוליים כללים, וארגון מחדש של המוסדות.
בשנת 2003 הוענק לה תואר דוקטור לשם כבוד מטעם Witwatersrand Technikon.
מהתאריך 2 בנובמבר 2007 היא מכהנת כנשיאת האוניברסיטה הטכנולוגית טסוואנה.
בשנת 2008 ייסדה את קרן אומלמבו (Umlambo) אשר עוסקת בנושאי חינוך ופיתוח כישורי מנהיגות בקרב מנהלי בתי ספר.[5] היא הקימה את הקרן במטרה לתמוך בבתי ספר באזורים עניים באמצעות הדרכה ומתן הכשרה איכותית למורים. חזון הקרן הוא להוביל לפיתוח מקצועי של מנהלים, כך שהם יוכלו לנתב את איכות בתי הספר באופן כזה שיאפשר ללומדים בהם לצאת מהעוני. בשנת 2009 תמכה הקרן בבית ספר אחד, וכיום הקרן פועלת ב-33 בתי ספר במחוזות שונים בדרום אפריקה.
את תואר הדוקטור בחינוך השלימה באוניברסיטת ווריק שבממלכה המאוחדת. מחקר הדוקטורט שלה עסק בטכנולוגיה וחינוך, דבר אשר מתיישב עם מאמציה לשפר את החינוך במאה ה-21.[6]
מלאמבו-נקוקה משמשת כנאמנה של קרן מנדלה-רודס לחינוך, היא חברה במועצת המנהיגים הגלובליים אשר עוסקת בבריאות ובפוריות, היא נאמנה בקרן העולמית למען נשים, וכן, היא ייסדה ומשמשת כיו"ר של Ndiza Finance.
חייה הפוליטיים
בין השנים 1994–2005 היא מילאה תפקידים מרכזיים ועמדות בכירות בתפקידים ממשלתיים ובקבינט של דרום אפריקה.[7] היא כיהנה כחברת פרלמנט בין השנים 1994–1996 כחלק מהממשלה הדמוקרטית הראשונה שהתהוותה בדרום אפריקה.[8]
בין השנים 1996–1999 שימשה כסגנית שר במחלקת המסחר והתעשייה ובמהלכן גם הייתה חברה מייסדת של החברה לפיתוח קהילתי של גוגולטו. בשנת 1997 שימשה כחברה בוועד הפועל הלאומי של הקונגרס הלאומי האפריקאי (ANC) וכן כסגנית יו"ר המחוז המערבי של הוועד המנהל בקונגרס. בנוסף לכך, היא כיהנה כחברה בוועדה לבחירת יוזמות ופיתוח וכיו"ר וועדת שירות הציבור.
בשנת 1999 היא מונתה לתפקיד שרת המינרלים והאנרגיה, תפקיד בו החזיקה עד 2005 ואף שימשה כשרה לאמנות, תרבות, מדע וטכנולוגיה לתקופה קצרה בשנת 2004.[9]
על תפקודה כשרת המינרלים והאנרגיה זכתה לשבחים רבים בתור אחד השרים היעלים שהיו אי פעם בממשלת דרום אפריקה. היא קיבלה הערכה רבה על שהניעה את התעשייה בהצלחה והגדילה את ההשתתפות המקומית של דרום אפריקה, מבלי להרחיק משקיעים זרים, בעיקר בענף הכרייה שהוא חלק מרכזי מכלכלת המדינה, ובתקופתה, זה היה הענף שהיה זקוק באופן המרבי לרפורמה.
בתקופת כהונתה כשרת המינרלים והאנרגיה התברר כי אחיה קיבל הטבה מטעם כספי המדינה שהיו אמורים לשמש את הממשלה בעסקת נפט מדינית, דבר אשר העכיר את שמה, אך משרדה הכחיש כל רמיזה של מעורבותה לנושא.
בעקבות הישגיה בתפקיד זה בשנת 2005 היא זכתה לקידום לתפקיד סגנית הנשיא, תפקיד בו החזיקה עד שנת 2008. מינויה התקבל על ידי הנשיא טאבו מבקי. כסגנית הנשיא, היא הגיעה לדרגה הגבוהה ביותר שאי פעם הגיעה אליה אישה בדרום אפריקה והיא הייתה האישה הראשונה ששימשה בתפקיד זה.[10] מינויה בא במקום ג'ייקוב זומה שהודחה מתפקיד עקב האשמות לשחיתות.
גם בעת מילוי תפקידה כסגנית נשיא דרום אפריקה היא ספגה האשמות שבמסגרתן הואשמה במימון נסיעות משפחתיות לאיחוד האמירויות הערביות בשווי של 4 מיליון דולר מכספי משלם המיסים, אך בהמשך היא נוקתה מאשמה.[11]
בחודש פברואר 2006 במסגרת תפקידה כסגנית הנשיא, היא השיקה את יוזמת האצת הצמיחה המשותפת לדרום אפריקה (the Accelerated and Shared Growth Initiative for South Africa - ASGISA).[12]
פועלה באומות המאוחדות
כיום מלאמבו-נקוקה מכהנת כתת-מזכ"ל האו"ם וכמנכ"לית ארגון או"ם-נשים (Un Women) . מתוקף תפקידה היא נמצאת בעיקר בניו-יורק במטה האו"ם,[13] אך לדבריה, "התפקיד דורש נסיעות מרובות מסביב לעולם במיוחד באפריקה – שתהיה בעדיפות עליונה".[14]
מינויה לתפקיד הוכרז רשמית בתאריך 10 ביולי 2013 והיא הושבעה לתפקיד זה ב-19 באוגוסט 2013 בניו-יורק מול באן קי-מון, מזכ"ל האו"ם.
את המינוי כתת-מזכ"ל האו"ם וכמנכ"לית ארגון או"ם נשים היא קיבלה לאור כך שהקדישה את הקריירה שלה לנושאים הקשורים לזכויות אדם, שוויון וצדק חברתי, ולאור הרזומה העשיר וארוך השנים שיש לה במאבק לזכויות נשים וכן, עקב כך שהיא מזוהה רבות עם ארגונים המוקדשים לחינוך, העצמת נשים ושוויון מגדרי.[15]
בשנת 2017 לאחר שכיהנה 4 שנים בתפקידים אלו, מזכ"ל האו"ם המכהן, אנטוניו גוטרש, הציע את מועמדותה לכהונה נוספת של 4 שנים. בארבע השנים הללו מלאמבו-נקוקה תמשיך לנצל את המהלכים שנעשו ולבנות באופן יציב יותר את התנופה שצבר ארגון או"ם נשים תוך יישום התוכנית האסטרטגית החדשה למען שוויון מגדרי והעצמת נשים בכל רחבי העולם.[16]
מלאמבו-נקוקה היא השנייה לכהן כמנכ"לית ארגון או"ם נשים אשר הוקם בשנת 2010 והיא מייצגת את מטרתו, שהיא להכווין את עבודת האו"ם למען קידום שוויון מגדרי והעצמת נשים.[17]
הארגון תומך במדינות החברות באו"ם על ידי קביעת סטנדרטים גלובליים להשגת שוויון בין המינים, ופומזייל עובדת עם ממשלות ועם חברה אזרחית כדי לעצב חוקים, מדיניות, תוכניות ושירותים הדרושים כדי להבטיח כי הסטנדרטים בכל הנוגע לשוויון מגדרי ייושמו באופן יעיל ונשים רבות מסביב לעולם ייהנו מהם. הארגון פועל באופן גלובלי כדי להפוך את החזון למציאות עבור נשים ונערות ועומד מאחורי ההשתתפות השווה של נשים בכל תחומי החיים.[18]
במסגרת תפקידה כמנכ"לית ארגון אום נשים הוציאה לפועל את קמפיין HeForShe שנועד לפעול למען קידום זכויות נשים ויצירת שיווין מגדרי.[19][20]
חיים אישיים
מלאמבו-נקוקה נולדה בשנת 1955 לאם אחות רפואית קהילתית שהתמחתה ברפואה משפחתית ולאב מורה, ממנו הושפעה בבחירת מקצוע החינוך. היא השתייכה למשפחה קתולית, והצהירה כי בביתם תמיד התקיים דיון משפחתי רב על האופן שבו הכנסייה בחנה את הנושאים עימם אמה התמודדה במסגרת תפקידה, כמו זכויות רבייה ותכנון המשפחה.
מלאמבו-נקוקה מעידה כי אמה, חוסי מלאמבו, השפיעה רבות על חייה בצעירותה וכי היא מושפעת לחיוב מהעובדה שאימה פעילה גם בשנות חייה המבוגרות. אימה הייתה החשיפה הראשונה שחוותה לאקטיביזם והיא המודל לחיקוי שלה. כיום, גם בשנות ה-80 לחייה, אמה של מלאמבו-נקוקה עדיין עובדת בתחומה ומנהלת פרויקט טיפול ביתי המסייע למשפחות על אנשים חולי איידס או נשאי HIV.
פומזייל נשואה לבולאלני נקוקה, עורך דין במקצועו אותו הכירה בתחילת שנות ה-80 בעת לימודיה, וכאשר הוא היה עורך דין צעיר. הזוג התחתן באופן רשמי ב-1981 כאשר תאריך החתונה מקורי נדחה לאחר שבולאלני סירב לתת עדות במשטרה כנגד חברו, ונעצר. אך לאחר שחררו, הם נישאו בשנת 1985, שלושה מילדיהם פעילים בכנסיות ובמהלך התבגרותם היא חשפה אותם לנקודות מבט וסוגיות רבות ומגוונות.
בעברו, שימש בוללאני נגקוקה כתובע הראשי של דרום אפריקה והוא שיזם חקירה בענייני הכספים של סגן הנשיא לשעבר, גייקוב זומה, שהיה צפוי לכהן כסגן נשיא דרום אפריקה טרם מינויה של פומזייל.[21]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ sahoboss, Phumzile Mlambo-Ngcuka, South African History Online, 2011-02-17 (באנגלית)
- ^ PHUMZILE MLAMBO-NGCUKA, African Leadership Academy (ב־American English)
- ^ Phumzile Mlambo-Ngcuka | Universal Access Project|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2019-03-08
- ^ PHUMZILE MLAMBO-NGCUKA, African Leadership Academy (ב־American English)
- ^ PHUMZILE MLAMBO-NGCUKA, African Leadership Academy (ב־American English)
- ^ sahoboss, Phumzile Mlambo-Ngcuka, South African History Online, 2011-02-17 (באנגלית)
- ^ PHUMZILE MLAMBO-NGCUKA, African Leadership Academy (ב־American English)
- ^ Executive Director Phumzile Mlambo-Ngcuka, UN Women (באנגלית)
- ^ sahoboss, Phumzile Mlambo-Ngcuka, South African History Online, 2011-02-17 (באנגלית)
- ^ "Profile: Phumzile Mlambo-Ngcuka" (באנגלית בריטית). 2005-06-22. נבדק ב-2019-03-08.
- ^ Newsmaker – Phumzile Mlambo-Ngcuka: A woman of the world, News24, 2013-07-14 (באנגלית)
- ^ sahoboss, Phumzile Mlambo-Ngcuka, South African History Online, 2011-02-17 (באנגלית)
- ^ Executive Director Phumzile Mlambo-Ngcuka, UN Women (באנגלית)
- ^ Newsmaker – Phumzile Mlambo-Ngcuka: A woman of the world, News24, 2013-07-14 (באנגלית)
- ^ Ban swears in Pumzile Mlambo-Ngcuka as UN Women Executive Director, UN News, 2013-08-19 (באנגלית)
- ^ Phumzile Mlambo-Ngcuka appointed to a second term as Executive Director of UN Women, This Is Africa, 2017-07-07 (ב־American English)
- ^ UN Women Executive Director Phumzile Mlambo-Ngcuka sworn in today, UN Women (באנגלית)
- ^ About UN Women, UN Women (באנגלית)
- ^ Elliott, Stuart (2014-03-07). "U.N. Women's Rights Group Seeks Men's Support". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-03-08.
- ^ HeForShe | Global Solidarity Movement for Gender Equality|אתר=www.heforshe.org|תאריך_וידוא=2019-03-08
- ^ "Profile: Phumzile Mlambo-Ngcuka" (באנגלית בריטית). 2005-06-22. נבדק ב-2019-03-08.
