פוטיפר (מערכת טילים)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מערכת פוטיפר פרוסה בשטח

פוטיפר[1] הייתה מערכת שיגור טילים שפיתוחה הושלם בימיה האחרונים של מלחמת יום הכיפורים, במפעל "מבת" של התעשייה האווירית לישראל. יעודה של המערכת היה השמדת מכ"ם סוללות טק"א של האויב על ידי נעילה על הקרינה המשודרת מהמכ"ם. המערכת הייתה הכלאה בין זחלמ"ים רוסיים שנלקחו שלל, לבין גרסה קרקעית של טיל אוויר-קרקע מסוג "AGM-45 שרייק". טווח הטיל המקסימלי בתצורה זו היה 11 ק"מ. מערכת זו הוכנסה לשימוש במסגרת חיל האוויר הישראלי מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים והייתה המערכת הקרקעית הראשונה להשמדת מטרות מכ"ם בצה"ל. אחריה פותחו מערכות הכחלילית והקלשון שגם בהן נעשה שימוש בגרסאות של הטיל AGM-45 שרייק. כל אלה יצאו סופית משירות בשנת 1979, עת הוחלפו באופן מלא על ידי מערכות "קרס".

ראו גם

לקריאה נוספת

הערות שוליים