פגיון אונות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פגיון אונות ממערב אירופה מסביבות שנת 1450–1500 העשוייה מפלדה עצם ועופרת

פִּגְיוֹן אֻנּוֹת, או בשמו ההיסטורי (בתרגום לעברית) - פגיון ביציםאנגלית: bollock dagger), הוא פגיון שלניצב שלו צורה ייחודית: לשמורה שתי בליטות סגלגלות הדומות למבושיו של גבר (באנגלית: bollocks). השמורה עשויה על פי רוב כיחידה אחת עם ידית העץ, והיא מחוזקת בחלקה העליון על ידי טבעת מתכת מעוצבת. סוג פגיון זה היה נפוץ בסקנדינביה, פלנדריה, אנגליה וסקוטלנד בין המאות ה-13 וה-18, ובמיוחד בתקופת בית טיודור. באנגליה השתמשו בו שודדי הגבולות (border reivers) כגיבוי לחנית ולחרב. מספר רב של פגיונות מסוג זה התגלו בטרופת האונייה "מרי רוז" מן המאה ה-16. אופן השימוש ב"פגיון הביצים" דמה לאופן השימוש בדירק הסקוטי.

היסטוריונים של כלי הנשק בתקופה הוויקטוריאנית החליפו את שמו ל"פגיון אונות" (kidney dagger), על שום הדמיון – לדעתם - לאונות של כליות, וזאת כדי להימנע מכל קונוטציה שלילית.[1]

במאות ה-16 וה-17 ייצרו באנגליה את ידית הפגיון משורשי עץ הנקרא באנגלית dudgeon, ובתקופה זו מכונה לעיתים הפגיון בשמות "דאג'ן", "פגיון דאג'ן" ו"פגיון בעל ניצב דאג'ן".

מקורות

  • Blair, C. (1962) European and American Arms c. 1100-1800. London, B.T. Batsford.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Blair, 1962.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

פגיון אונות36204279Q1092094